תעזוב את השבת

רק התיישב שר התמ"ת בכיסאו החדש, וכבר הכריז מלחמה על מרכזי הקניות הפועלים בסופי שבת ומועדים לשמחה. לכן, אל תתפלאו אם בחג השבועות, בדרככם לאי-שם, תחנו באחד ממרכזי הקניות ובעיצומן של קניית מזון וטובין, יפקדו את המקום פקחים דרוזים (גוי של שבת!), שיורו לעובדים לנעול וללכת הביתה. או יטילו עליהם קנס כספי. ואתם, בצער רב ועם הרבה תאבון, תישארו בלי הגבינות המשובחות, הבאגטים והיין הקר שקניתם – טרי מהיקב – בדרך לפיקניק בחיק הטבע.

וכל זה, על שום מה? על שום שהשר אלי ישי הודיע כי הוא מתכוון לנהוג ביד קשה כלפי מעסיקים המפרים את חוקי העבודה, ובהם החוק האוסר העסקת עובדים בשבת - בענפי המסחר.

ככה זה במדינת ישראל: אסור לעבוד בשבת, מה גם שחוק שעות עבודה ומנוחה אוסר על העסקת עובדים בשבת פרט לגופי חרום כצבא, משטרה ובתי חולים. אליהם מצטרפים בתי עסק שקיבלו היתר מיוחד כמו מסעדות, בתי קולנוע, תחנות היסעים ודלק ועוד. חנויות, מרכזי קניות ושאר סוחרים בטובין ומזון אמורים להמתין עד צאת השבת ורק אז לפתוח את שעריהם לציבור הרחב.

מן הידועות הוא, שהבילוי היותר פופולארי בשנים האחרונות, בקרב חלק מהאוכלוסייה החילונית, מתמקד בסיורי משפחות באתרי קניות ומזון כמו בשפיים, גן שמואל, גבעת ברנר וקניונים ברחבי הארץ.

יש מי שטיול וקניות עושים להם את זה, ממש כמו למי שיוצא לחיק הטבע לטיול רגלי חמוש בסנדלים תנ"כיות, מימייה ותרמיל. הפסיכולוגים יאמרו לכם בוודאי שמדובר בסוג של התמכרות. אבל אין זה משנה את העובדה, שהפעילות של משרד התמ"ת במרכזי הקניות לא צריכה להתמקד בסגירתם, אלא בעמידה על זכויות העובדים שם ואכיפת חוקי המגן על המעסיקים אותם.

כיום מועסקים למעלה מ-300 אלף איש בשבת, כששני שליש מהם ישראלים. 60% מהעובדים מועסקים ארבע שבתות בחודש, ומכאן שאין להם אף לא שבת פנויה אחת. 30% מהמועסקים בשבתות עובדים במשמרות העולות על 8 שעות ביום.

ומעט סנגוריה על העובדים הללו: החיים בארץ כמו גם הפרנסה, וזה לא סוד – אינם קלים במיוחד ,ויש מי שמוכן לעבוד בכל יום ובכל שעה; רק שלא להיזקק לרשויות הרווחה והסעד. אל המעוניינים לעבוד מצטרפים גם סטודנטים, יוצאי צבא ואחרים שכל השבוע מסובים ללימודיהם, ושבת הוא היום היחיד שבו הם יכולים להעשיר את קופתם הדלה. בנוסף, יש מי שדווקא מעדיף לעבוד בשבת כמו אמהות לילדים קטנים, שהרי אז בן הזוג שומר על הילדים ובמקום לשלם למטפלת את רוב שכר העבודה, הוא נכנס הישר ובמלואו לקופה המשפחתית.

נכון, עדיף לנוח בשבת ולבלות בחיק המשפחה אבל צריך גם להתקיים, ואת זה גם בתמ"ת ובש"ס חייבים לזכור. לא כל אחד מוכן להישען על חשבון ההורים, קופת המדינה ורשויות הרווחה.

ומשהו על זכויות העובדים על חשבון מנוחתם: חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק מגן סוציאלי המעגן את זכויות העובד. ולעניין שבתות וחגים נקבע, ששבוע העבודה יכלול בתוכו יום מנוחה אחד בשבוע. יהודים: המנוחה בשבת ובני דתות אחרות יהיה יום המנוחה בהתאם לאמונתם הדתית: שישי למוסלמים וראשון לנוצרים.

המועסקים באישור בשבת יקבלו פי 1.5 מהשכר הנהוג במהלך השבוע. בענפים אחרים, במידה ומתעורר הצורך יש אפשרות להעסיק את העובדים בהיתר מיוחד ויום המנוחה יינתן במהלך השבוע.

בפועל יש מקום להפעיל את פקחי משרד העבודה כנגד המעסיקים וכנגדם בלבד ולבדוק, אם זכויות העובדים נשמרות עד תום מבלי להרוס את חגיגת הקניות ופרנסת העובדים. יוצא אפוא שיש להיאבק למען המשתכרים שכר מינימום וכמעט ואינם זוכים כמעט להטבות נלוות. אלו הם העובדים החלשים במשק, תנאי העסקתם קשים ומכבידים ושכרם – לא תמיד ביחס ישר למאמץ שהם משקיעים, ועוד בשבת. הם גם לא יתלוננו על כך שמעסיקם אינו מקפיד על נוהל של יום מנוחה חלופי, ושאינם מקבלים את התוספת המגיעה להם בגין עבודה בשבת.

מכאן - צריך לשמור על מי שזקוק לעבודה ולא יכול לעשות את הבחירה בין פרנסה ובין מנוחה, או להיכנע לתכתיב המעביד המחיל תנאי עבודתו שלא כחוק. לא כל אחד יכול להרשות לעצמו לנוח דווקא בשבת, וזאת גם שר התמ"ת חייב להבין, ולהקפיד שהזכויות ישמרו, ולא משנה באיזה יום מדובר.

לכן, השר ישי, הסר לרגע את הכיפה השחורה, חבוש את השקופה ותבין כי מעבר להיבט הדתי הנוגע בעבודה בשבת, יש כאן גם עניין קיומי לרבים מהעובדים במגזרים הפועלים בשבת.

שר נכבד במאבק הזה אל תהיה חכם (על חלשים) תהיה צודק!