הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה היום את נתוני גידול האכולוסייה בשנת 2000 בארבע הערים הגדולות: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה וראשון לציון. מהנתונים עולה שהגידול הגבוה ביותר, של 2.5 אחוזים, היה בראשון לציון, והגידול הנמוך ביותר באוכלוסייה, של 0.8 אחוז, היה בחיפה. בירושלים היה שיעור הגידול באוכלוסייה היהודית רק 0.9 אחוז, כרבע משיעור הגידול של האוכלוסייה הערבית, שעמד על 3.7 אחוזים.
בשנת 2000 הצטרפה ראשון לציון לארבע הערים הגדולות, כשחצתה את קו 200 אלף התושבים, למרות ההאטה שנרשמה בגידול: 2.5 אחוזים לעומת חמישה אחוזים בשנים קודמות. מרכיב הגידול העיקרי באוכלוסייה היה השתקעות של עולים בעיר, 2,500 במספר. ריבוי טבעי של 1,900 נפש ו-800 תושבים שהיגרו לעיר, הביאו לתוספת כוללת של 4,800 נפש לאוכלוסיית העיר.
בחיפה נרשם הגידול הנמוך ביותר באוכלוסייה. הזדקנות האוכלוסייה והגירה של צעירים מהעיר החוצה, הביאה לגידול הנמוך. השתקעות של 4,400 עולים בעיר מנעה גידול שלילי. האוכלוסייה הערבית בעיר גדלה משישה אחוזים בשנות ה-70 לתשעה אחוזים בשנים האחרונות.
8,000 תושבים היגרו מירושלים
הגידול באוכלוסייה בירושלים היה בעיקר באוכלוסייה הערבית: ריבוי טבעי של 3.2 אחוזים הביא לתוספת של 6,500 נפש ויחד עם תושבים שנוספו בעקבות איחוד משפחות, הסתכם הגידול ב-3.7 אחוזים, שני שליש מסך כל הגידול בעיר.
באוכלוסייה היהודית בעיר נרשם ריבוי טבעי של 1.9 אחוזים (8,600 נפש), אולם 8,000 תושבים היגרו מהעיר החוצה. ללא השתקעות של 3,300 עולים, הגידול של האוכלוסייה היה אפסי. בשנים האחרונות מתרחש בעיר תהליך הכולל ריבוי טבעי גבוה של האוכלוסייה הערבית לעומת שיעורי עזיבה גבוהים של האוכלוסייה היהודית. בתחילת שנות ה-70 היה חלקה של האוכלוסייה הערבית בעיר קצת פחות מ-27 אחוזים, והיום הוא קרוב ל-32 אחוזים מכלל תושבי העיר.
לאוכלוסיית תל אביב-יפו נוספו בשנה האחרונה 3,700 נפש, גידול של 1.1 אחוזים, התוספת הגדולה ביותר בשנים האחרונות. מאז החלה ההאטה בקצב הגעת העולים לישראל, שיעורי הגידול של תל אביב היו אפסיים ואפילו שליליים. בשנת 2000 עזבו את העיר רק 2,300 תושבים, לעומת 5,000-10,000 תושבים בשנים האחרונות. גם באוכלוסייה הערבית, שמהווה ארבעה אחוזים מאוכלוסיית העיר, נרשם גידול גבוה מזה של האוכלוסייה היהודית, בעיקר בשל ריבוי טבעי.