עתירה לפרק קטע מגדר ההפרדה בכפרים בשומרון

האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בשם מועצות הכפרים ראס עטיה ומסחה שבשומרון, בדרישה לפרק את קטעי [[גדר ההפרדה]], העוברים באדמות הכפרים, ולטענתה מפרידים בינם לבין חלק ניכר מאדמותיהם וחוצצים בינם לבין יישובים פלסטינים אחרים. העתירה, המופנית נגד ראש הממשלה, שר הביטחון ואלוף פיקוד המרכז הוגשה בסוף השבוע שעבר. ביום שישי האחרון הורה השופט אליעזר ריבלין למדינה להשיב לעתירה זו בתוך 15 ימים.

הכפרים ראס-עטיה ומסחה שוכנים מדרום-מזרח ל[[קלקיליה]], ומתגוררים בהם למעלה מ- 3,600 תושבים. בעתירה נטען, כי גדר ההפרדה, אשר נבנתה והושלמה באזורם, סגרה על הכפרים מכל עבר וניתקה את התושבים מאדמותיהם החקלאיות, תוך הכפפתם למשטר נוקשה של היתרי מעבר ויצירת תלות שלהם בשעות פתיחה מצומצמות של שערי המעבר, המיועדים לחקלאים בעלי היתרים. כמו כן, נטען כי הגדר ניתקה את התושבים משירותים הנדרשים לקיום חיים תקינים, כגון בריאות, תרבות וחינוך, שניתנים ביישובים פלסטיניים סמוכים.

לאחר הקמת הגדר, התארכה הנסיעה מהכפר ראס עטיה אל בית החולים הממשלתי הקרוב ביותר, המצוי בעיר שכם, מחצי שעה, לנסיעה של שעתיים לכל הפחות, ועד 4-5 שעות בממוצע. לעתים, כאשר המנהרה בין ראס-עטיה וחבלה לקלקיליה סגורה, אמבולנסים אינם יכולים כלל להגיע אל הכפר, והרופא המגיע מקלקיליה לעבוד במרפאת הכפר אף הוא אינו יכול להכנס.

בעתירתה מצינת האגודה מקרה שארע בחודש אפריל 2004, בו חלה מוחמד האשם מראעבה, בן 8, ובשל סירוב לפתוח שער בגדר לשם פינויו לטיפול רפואי דחוף, נאלצו הוריו להעבירו לקלקיליה בדרך ארוכה, והילד נפטר בטרם הגעתם לבית החולים.

בעתירה נטען כי תוואי הגדר נבחר לא משיקולי בטחון בלבד, אלא על מנת לכלול בשטח הגדר שטחי שיפוט ותכניות בניה מתוכננות להרחבת ההתנחלויות באיזור. באופן זה, הגדר אינה באה על מנת לשמור על חייהם של ישראלים החיים בשטחים, אלא כדי לאפשר את המשך מפעל ההתנחלות ולגרום לסיפוח בפועל של שטחים נוספים ובלתי מיושבים. באגודה סבורים, כי מטרה זו אינה בגדר המטרות שהשלטון הצבאי בשטחים מוסמך לקדם, ועל כן תוואי הגדר באיזור הינו בלתי חוקי.