אחיותיי המתוקות!
הכתבה הזאת, כמו כל הכתבות, היא בשבילכן, ובשביל שתזכרו עד כמה אתן חשובות לשפיותו של הכוכב הקטן והבודד שעליו אנו חיים. כי בעצם, מה שווה עולם בלי בנות? לא יותר מדי- בשבילי
עכשיו אני אביא לכן כמה קטעים נחמדים על מה שאני אוהבת לכנות "גירל פאואר בראי הדורות". אז קבלו את הנשים המודרניות, האמיצות, המופלאות והמיוחדות בכל הזמנים. אז עשו איתי בבקשה קפיצה בזמן, קפיצה די גדולה של כמה אלפי שנים אחורה, ובואו נתחיל מהעת-הבאמת-עתיקה.
3000 לפני הספירה- שחר ההיסטוריה האנושית.
יוון ומצרים העתיקה.
כן, האלות המיתולוגיות היו למעשה ההוכחה הראשונה לגירל פאואר אמיתי (שלא כולל בישול, בית, ילדים וכו').
אז בואו נראה מי נמצאות כאן איתנו. זרקורים בבקשה!!!
הרה- הרה, או כמו שהרומאים קראו לה, יונו, הייתה אלת הנישואין. היא הייתה אשתו של זאוס, מלך האלים, ולכן הייתה מלכה. להרה יוחסו תכונות אנושיות שחלקן טובות וחלקן לא כל כך. היא הייתה מלכותית וסמכותית, אבל תושבי יוון העתיקה פחדו מזעמה (שהיה באמת מפחיד), ועל פי הסיפורים היא הייתה קנאית, תככנית, נקמנית וערמומית. וכשהיא כעסה
אפילו זאוס העדיף לשמור מרחק. ראו הוזהרתם, בני אלמוות!!!
אפרודיטה- כן, ונוס היפה והאהובה על כולנו. אלת היופי והאהבה שעשתה צרות אפילו לנסיך טרויה. ונוס היפה היא בתו של זאוס, ולכן היא נסיכה, נסיכה יפה מאוד אפילו
אין ספק שהיא הייתה אהובה מאוד על היוונים, אבל גם היא עשתה צרות, כמו למשל מלחמת טרויה
גם ונוס שלנו הייתה תחמנית לא קטנה, והיא ידעה לנצל את החולשות של האנשים כדי להשיג את מה שהיא רוצה. בחורה לעניין, לא?
הסטיה- או כמו שהרומאים קראו לה, וסטה, הייתה אלת הבית- אחותו של זאוס. היא בניגוד לשתי חברותיה התלבשה תמיד צנוע והייתה נדיבה, ענווה וכל מה ש"אישה טובה" כפי שהיוונים קראו לזה צריכה להיות.
דמטר- "קרס" בפי הרומאים הייתה אלת האדמה והדגן. היא האלה שמסמלת את מזל בתולה, בגלל שכמו סמל המזל גם היא תמיד מופיעה עם אלומת חיטה בידיה. קרס נתנה לחקלאים יבול טוב או שגרמה לכך שהאדמה תיסדק מיובש. אבל בבסיסה היא הייתה אחלה בחורה, גם בלונדינית, גם שופעת, גם יפה וגם אופה לחם מחיטה
;-)
פרספונה- בתה היפהפיה של דמטר ואלת האביב. היו שמועות שפלוטו, אל השאול והמתים, אהב אותה מאוד, ולכן היא גרה חצי שנה אצלו (ואז חורף) וחצי שנה אצל אמא (ואז אביב והכול פורח מסביב). J
ועכשיו נראה לי שסיימנו עם היווניות האלו, אז בואו נעשה קפיצה לא גדולה כל כך, לא בזמן אלא
במקום. אז בבקשה לשכוח מהאולימפוס ולעבור איתי ל
נילוס!
איזיס- איזיס הייתה האלה המצרית החשובה ביותר. היו לה המון-המון תפקידים במסורת המצרית. היא הייתה האלה האמא, שמגינה על הילדים, שליטת בני האדם (ביחד עם בעלה, אוזיריס), ידידתן של כל הנשים באשר הן, ונוסף לכל היא הייתה גם יפהפיה, חכמה להדהים וערמומית עד כדי כך שהיא הצליחה להשיג כוח בעוצמה ששווה לאל השמש (דבר שנחשב בלתי אפשרי). היא הייתה האלה החזקה ביותר והיחידה שהשתוותה בכוחה לאל השמש.
חוצמזה גם היא סימלה את מזל בתולה, כי לפי המסורת היא לימדה את הנשים לטחון תירס וחיטה ולהנות מפרי עמלן. איזו נשמה!
נפתיס- אחותה התאומה של איזיס. היא הייתה אלת הבית (פירוש שמה הוא "גבירת הטירה", ומכאן שבמצרים הנשים- ורק הנשים- ניהלו את הבית).
נפתיס נישאה ברוב טיפשותה לאחיו של אוזיריס, סת- האל הכי רשע ואיום שידעה מצרים מעולם. לפי האמונה היא האלה שהגנה על הריאות.
סחמת- עכשיו הגענו לאישה הקשוחה באמת! סחמת הייתה אלה שהיו הרבה סיבות למצרים לפחד ממנה. היא הייתה האלה בעלת ראש הלביאה, האחראית על הפצת המחלות והמגיפות, היא שלחה את שליחי המוות ואת אסונות הטבע, והדרך היחידה לרצות אותה הייתה להקריב לה קרבן- לעיתים נדירות גם קרבן אדם- ולתת לה הרבה מאוד בירה. לא, היא לא הייתה אלכוהוליסטית, זה פשוט הרדים אותה...
בסתת- נכון, יש לה באמת שם מוזר, אבל המצרים אהבו אותה. מה זה אהבו אותה, השתגעו אחריה! היה לה ראש חתולה (מייאו) אבל חוץ מהעובדה שחתול הייתה אחת החיות הכי קדושות ואהובות על המצרים, היא הייתה גם אלת האהבה, הנישואין והשמחה ואיכשהו היא תמיד הייתה מרוצה. טקסי הנישואין נעשו בברכתה והיא הייתה מין ונוס שכזאת, רק שלא הייתה בה טיפת ערמומיות מיותרת. מייייייאו!
המאה הראשונה לפני הספירה- כמעט ימי הביניים, תחילת נפילת אימפריית רומא.
אז אחרי שגמרנו עם היצורים (או ליתר דיוק- יצורות) השמיימים האלו, בואו נעשה עוד קפיצה- מהשמיים לאדמה. אנחנו מתקרבים בצעדי ענק לעבר הולדת ישו, שפשוט ישנה לנו הכול. סיימנו עם האלות, עם יוון ורומא, אבל בואו נישאר לתפוס קצת שמש במצרים. אלכסנדריה, זה המקום, והאישה שלנו שם היא
נו באמת! אין לכן מושג?
קליאופטרה- אוקיי מוכשרות שלי, קליאופטרה הייתה בהחלט אישה בשר ודם, למרות שרוב המצרים חשבו אותה לאלה. היא נולדה בשנת 69 לפני הספירה והייתה מלכת מצרים האחרונה מבית תלמי. נישאה לשניים מאחיה (גילוי עריות היה מקובל אז) וכשהם מתו נעשתה אהובתו של יוליוס קיסר. הוא הזמין אותה לרומא והיא נשארה שם עד שהוא נרצח בשנת 44 לפנה"ס. היא הייתה אז בת 25. אחר כך היא נישאה ליורשו אנטוניוס, שהתגרש מאשתו אוקטביה (אחותו של אוגוסטוס יריבו) למענה. הסתבר שזה היה מהלך מאוד מאוד טיפשי מצדו, כי אוגוסטוס יצא נגדו לקרב ימי. לאחר התבוסה המשפילה ביותר הוא התאבד, וגם קליאו שלנו התאבדה ע"י נשיכת נחש לאחר שקברה אותו.
אין ספק שחלק מההיסטוריונים רואים אותה כערמומית, נצלנית וחרמנית, אבל למעשה כל מה שהיא רצתה והמטרה לכל מה שעשתה היה לשמור את ארצה עצמאית ולהציל את התושבים מהשיעבוד לרומא. אין ספק שהיא לא ממש הצליחה, אבל היא בהחלט שינתה את תדמיתה של האישה בעולם כולו, כי מי שהצליחה להוריד על הברכיים את השליטים הכי חזקים של זמנה חייבת להיות מיוחדת. לא ככה?
המאה ה15- - ימי הביניים.
ועכשיו, בואו נתנער קצת מהעולם הישן שבטח התחיל ל
פמיניזם
22.7.2001 / 13:26