ספיישל חגיגי כל כך לא ידעה העיתונות הווירטואלית מאז פסטיבל האייטיז: ספר במדבר אזל הלך לו, ואנו בחרנו את המצוות האובססנציוניות ביותר. מערכת וואלה תרבות - המונה, אגב, עשרות בני תמותה - ביקשה שנבחר את 100 הדמויות הסקסיות מספר במדבר, אך אנו, יהודים יראי שמים מדרג עליון, לא נפלנו בפח יקוש ולא נכנענו לכוחות הכפירה הללו. עם סיום הספר הבא - ראו זאת כמילה של מתנחל - ייבחרו חמישים הספיישלים הטובים שהנפיק רון מיברג בימי חלדו, החל מ"עשרת היינות" הבלתי נשכח ועד ל"חמישים הבדיחות שלא הצחיקו אותי", החד פעמי.
* המצווה ההומניטרית: שלא להרוג מחויב קודם שיעמוד בדין (מסעי).
* הביזארית: שלא יאכל הנזיר קליפת ענבים וזרע ענבים (נשוא).
* האזוטרית: מצוות פסח שני בארבעה עשר באייר (בהעלותך).
* הצדקנית: שלא לתור אחר מחשבת הלב וראיית העיניים (שלח).
* הטובלה חסינית: מצוות ציצית (שלח).
* הוויזואלית: מצוות פרה אדומה (חוקת).
* הפוליטית בשווי שני השקלים: מצוות דיני נחלות (פנחס).
* הסטרילית: מצוות מי נידה שמטמאין אדם טהור ומטהרין אדם טמא מטומאת מת בלבד (פנחס).
* האינסטרומנטלית: מצוות תקיעת חצוצרות במקדש ובמלחמה (חקת).
* המסע כומתה שיק: מצוות משא הארון בכתף (נשא).
* הנוירוטית: שלא לשבור עצם מעצמות פסח שני (מטות).
תסמונת דאום
כדי לסיים את הספר בטעם של שוקולד, הרי לכם בדיחה שהיא כולה ננסי ברנדס: אחד הולך לבקר את סבתא שלו ומביא עימו חבר. החבר מאוד משתעמם ומתחיל לאכול את השקדים שמונחים בקערה קטנה על השולחן. עד שהנכד והסבתא מסיימים לדבר החבר חיסל את כל הקערה. ליד הדלת, לפני שהם הולכים, אומר החבר לסבתא: "אני ממש מצטער שגמרתי לך את כל השקדים". אז הסבתא מחייכת אליו ואומרת: זה בסדר, חמודי, אין לי שיניים, אני במילא מצליחה למצוץ רק את השוקולד מסביב.
ועוד הארה
המדור הקודם לא זכה למגוון תגובות מספק. חשוב לנו, מטעמים של מצב רוח טוב ועליונות על שי גולדן, לשמור על ממוצע של עשר תגובות לפחות, לא כולל תגובתה הקבועה של אשת הבוס. בלית ברירה ולאחר כינוס המטבחון החלטנו לנפק כמה אמרות שיעוררו את דעת הקהל:
* מרגלית הר שפי ראויה לקבל את פרס ישראל.
* יש לזווג את הדת עם המדינה.
* כל חרדי שלא עושה צבא זכאי לקבל שירות חדרים מלא מחייל קרבי משוחרר.
* נשיא טוב, חבל שהוא מזרחי.
* צודק פיני גרשון וצודק בארנבוים.
ספיישל מצוות
22.7.2001 / 10:51