ראשי הרשויות מתנגדים לחוק העיריות החדש

במסגרת פאנל שעסק בניתוק העיריות מהשלטון המרכזי ובהצעת חוק העיריות החדש, תקפה ראש עיריית [[נתניה]], מרים פיירברג, את ממשלת ישראל וטענה כי רשויות שבהן אוכלוסיות דתיות נרחבות, מקבלות תקציב גדול יותר מרשויות "חילוניות". פיירברג קראה לפתוח בשביתת מגן החל ממחר במחאה על "הרס הרשויות על ידי ממשלת ישראל".

ראש עיריית [[חיפה]], יונה יהב, מתח ביקורת חריפה על פקידי משרד האוצר, והאשים אותם בחוסר פתיחות, לאחר שהצעתו לנסיגה מהדגם הקיים של הנפקות האג"ח העירוניות ומעבר להנפקות של החברות הכלכליות לא התקבלה. יהב אמר עוד כי חוק העיריות החדש הוא מיותר, כל עוד לא יחוקק כ[[חוק יסוד]]. בנוסף, טען כי "הנחת העבודה בישראל היא בולשביקית, ובמצב כזה אין צורך בחוק. בכל פעם אני חייב לנסוע לירושלים ולקבץ נדבות".

ראש עיריית [[הרצליה]], יעל גרמן, התבטאה נגד חקיקת חוק העיריות החדש וטענה כי הוא "מקעקע את הבסיס הדמוקרטי של השלטון המקומי כיום". היא טענה, כמו כן, כי למרות שהמצב הקיים כיום מיושן, ההיסטוריה יצרה מערכת עדינה של איזונים ובלמים. לדבריה "החוק החדש מעביר את סמכויות הנבחרים לפקידי הרשות ללא דיון ציבורי. את החוקים לא צריכים להגות עורכי דין אלא נבחרי ציבור". עוד הוסיפה גרמן כי "בניסוח החוק החדש לא התייעצו לא בראשי המועצות, לא בעובדי המועצות ולא אנשי השטח של המועצות מקומיות".

בפאנל הוצגה למשתתפים הצעת חוק העיריות החדש היוצר ארבע קבוצות של עיריות: עצמאיות, רגילות, עיריות בהתייעלות ועיריות בהבראה ובניהולו של מנהל ממונה. המגמה הרצויה היא העברת כל העיריות למשטר של רשויות עצמאיות. האחריות הניהולית בכל אחת מהעיריות תהיה מוגדרת ומתוחמת, כאשר בראש הפירמידה הניהולית יעמוד מנכ"ל שהוא משרת אמון של ראש העיר. מודל זה, המקובל בווריאציות שונות בארצות רבות, מעניק לראש העירייה את החופש הדרוש להתפנות מהניהול השוטף תוך ידיעה שמדיניותו תיושם במלואה.