בגרות בבית מרקחת

בשעת כתיבת שורות אלו יושבים עשרות אלפי תלמידים ברחבי הארץ ומתמודדים עם ערך משולש, טריגונומטריה וגיאומטריה. בתוך כך הם כוססים ציפורניים ורוקעים בעצבנות ברגלם. אבל חלק מהם רגועים כי נטלו תרופות מרגיעות, בשל לחץ הלימודים בתקופת הבגרות בכלל, והבחינה במתמטיקה בפרט.

השבוע פורסם כי 6% מתלמידי בתי הספר העל-יסודיים בישראל נוטלים תרופות ממריצות ומרגיעות ללא מרשם רופא; והכל - כדי לשפר את הריכוז ולהפחית לחץ וכדי לשוב הביתה בשלום מהבחינות. לשוב בשלום הכוונה היא עם ציון משמעותי, ופחות תלות בבחינה הפסיכומטרית.

התרופות החזקות והממכרות ממשפחת הריטלין ניתנות לתלמידים לאחר אבחון והתאמת המינון על ידי רופא מקצועי. מה שמוזר בסיפור הזה הינה העובדה, שהתרופות הללו מגיעות גם לקיבתם של מי שכלל לא נבדקו על ידי רופא. וכאן עולה השאלה: כיצד השתלטו תחליפי הסם הללו על תלמידי ישראל, שאו טו טו באים בשערי הבקו"ם, ואחר כך יוצאים לחו"ל וללימודים גבוהים עם הניסיון המרגיע.

האם מישהו חשב לערוך לילדים הללו בדיקות שתן בטרם נכנסו לכיתות להיבחן? לא על מנת להכשילם, אלא כדי לאתר את הנגועים, לטפל בהם ולבחון את שורש הבעיה. חייבים לטפל באותם מתמכרים חדשים ולהדיר את שיטת ההרגעה התרופתית הזו משולחנם של בני הנוער. מדוע? כי התמכרות בגיל זה תובילם היישר לממכרים אחרים, וכל מילה נוספת מיותרת.

כיצד משיגים התלמידים נטולי המרשם את התרופות? בדרך כלל באמצעות סחר מכר מול חברים שאובחנו וקיבלו, ועוד שיטות שעדיין לא נחשפו. מכל מקום העובדות בשטח מוכיחות כי אפשר להשיג את הריטלין בשוק שחור. הרשות למלחמה בסמים היא שהאירה את הסוגיה הזו בציבור, כמו גם את הנתונים הקשים על אודות שיעור המשתמשים ומאפייניהם. אסור להתעורר מאוחר מדי, כשיתברר שהרעה החולה הזו העלתה את שיעוריה ופרצה לגבולות גיל ועיסוקים אחרים.

נכון לעכשיו, לאור הנתונים והעובדות הלא קלות, נדרשים ההורים למשנה פיקוח בילדיהם. גם אם דלת חדרם סגורה ונעולה ונאמר להם, מהעבר השני 'לא להיכנס'. תיכנסו ותראו מה קורה שם בחדרי חדרים. תציצו במגרות, בפאוצ' האישי וחפשו אם גם הילד שלכם הפך למשתמש מזדמן. זו לא מציצנות, זו שמירה על בריאות הצעירים וביטחונם.

מאידך, אל לו למשרד החינוך לעמוד מנגד ולהשאיר את המאבק בתלמידים – בביתם מבצרם. העוסקים והנוגעים בחינוך, בצוותא עם ההורים והתלמידים, צריכים לבחון את שורשי הסיבות והנסיבות שהביאו לעובדות בשטח.

במקביל, אני בטוחה שאם היו מכינים אותם טוב יותר לבחינות ולתקופת הבחינות, אם היו מיומנים דיים והבחינות היו הוגנות יותר, המצב לא היה מתדרדר עד כדי היזקקות למאין סמי הרגעה וריכוז.

עוד ייאמר, כי דווקא בעולם הרפואה המודרני, כשחלופי תרופות קונבנציונאליות הופך לחלק מטיפול מרגיע ומכונן, יש מקום למצוא תכנית משולבת שבה ילמדו לבחינות לאחר חינוך מחדש ל'איך ללמוד'. ואולי יש מקום לנטוש מסורות לימוד ישנות. לחדול משינון ולימוד בעל פה, ללמד ללמוד להבין וליישם וכיצד לנתח בעיות במתמטיקה או שאלות בהיסטוריה. צריך ללמוד לכתוב תשובה סדורה ולפתור בשלבים וברוגע – תרגיל במתמטיקה.

יש מקום להנחות את הלומדים בהרגלי תזונה נכונים בתקופת בחינות ולחץ, שילוב ספורט, תרגול בנשימה נכונה ומרגיעה. כן יש להנחות את התלמידים בשיפור הזיכרון באמצעות תוספי מזון ובריאות מותרים ותזונה נכונה. הבריחה הגוברת לתרופות, כשעדיין לא ברור הנזק המצטבר שלהן, מצביעה על כך שהפכנו לדור שחושב במושגים של טווח קצר, ציונים והישגים ופחות במושגים של בריאות הגוף, הנפש וערכים.