בבית המשפט המחוזי בירושלים נפתח משפטם ח"כ [[שלמה בניזרי]] (ש"ס) והרב ראובן אלבז בקריאת כתב האישום, אך המשך המשפט נדחה בחצי שנה.
פרקליטיהם של השניים אמרו כי הם אינם יכולים להשיב לכתב האישום, משום שעד כה לא הגיעו להסכמה עם הפרקליטות בעניין צילום מסמכים נוספים מתיק החקירה. לדבריהם, צילום המסמכים יעלה יותר מ-30 אלף ש"ח, "כסף שאין לנאשמים". נציגת המדינה אמרה בתגובה, כי הם יכולים לצלם את המסמכים בפרקליטות במחיר עלות.
בקול ישראל דווח, כי השופט יעקב צבן פנה לעורכי הדין של שני הנאשמים ואמר: "נער הייתי וגם זקנתי ועד היום לא שמעתי ויכוח כזה ולמרבה הצער המסמכים רבים מתרבים בלי צורך".
השתלשלות הפרשה
יובל יועז, "הארץ":
בניזרי נחשד בקיום מערכת יחסים מושחתת עם הקבלן משה סלע בין השנים 1996-2001, שבמהלכן כיהן כסגן שר הבריאות, שר הבריאות ושר העבודה והרווחה. סלע, שחתם מאוחר יותר על הסכם עד מדינה עם הפרקליטות, היה בעליהן של חברות כוח-אדם ועסק בהבאת עובדים זרים מחו"ל בתחום הבניין.
בניזרי ניסה להשפיע, על-פי האישומים, על החלטות שירות התעסוקה בעניין מכסות העובדים הזרים והעביר מידע פנים שטמן פוטנציאל רווחים גבוה עבור סלע. בתמורה העניק סלע טובות הנאה לבניזרי ולרב אלבז בגובה של מאות אלפי דולרים, ובסוף 2001 אף העביר לבניזרי סכום של 200 אלף דולר.
בניזרי, לפי האישומים, היה מודע לכך ואף אמר לסלע מדי פעם "עשר כדי שתתעשר". בין היתר מימן סלע רכישת שולחן אוכל וכיסאות לביתו של בניזרי בשווי 6,500 שקל; מימן שכר-טרחת עורכת-דין של בניזרי בשווי 28 אלף שקל מימן התקנת מערכת מיזוג אוויר בביתו של בניזרי בשווי 23 אלף שקל; ורכש עבורו שעון, הליכון חשמלי ומצלמת ווידיאו. בשלב מסוים אף רכש דירה הסמוכה לדירתו של בניזרי, שבר את הקיר המפריד בין הדירות, מכר אותה לבניזרי ומימן את החזר ההלוואה שלקח בניזרי לצורך רכישת הדירה.
בניזרי אף מואשם שלאחר אפריל 2000, אז שודרה בערוץ 1 בטלוויזיה כתבה אודות החשדות נגדו, עשה פעולות במטרה לשבש את החקירה נגדו. הוא חיבר, יחד עם סלע, מסמך כוזב שלפיו כביכול החזיר בניזרי לסלע את הכספים שקיבל ממנו כהלוואה.
במעמד שניים מעוזריו אף החתים את סלע על המסמך ומסר לו 10,000 דולר במזומן וצ'ק על סך 45 אלף שקל. אלא שכעבור כמה ימים קיבל מסלע בחזרה את הכספים. בהמשך, נטען בכתב האישום, ניסה שוב ושוב לתאם עדויות עם מעורבים בפרשה.