מה זה?

מאת אילן שנהב

קפה.
צמח. חומר גלם. משקה. תרבות. חברה.
השחור הזה מכליל כל כך הרבה הקשרים.
באנטרופולוגיה חוקרים אותו כמוקד לטקסים. בסוציולוגיה כמונח חברתי. נטורופטים בודקים את השפעותיו על גוף האדם והיסטוריונים לא יודעים אפילו היכן, מתי וכיצד נתגלה. הכלכלנים מדברים עליו כעל הסחורה השניה בהיקפה בעולם אחרי נפט והפוליטיקאים חוששים ממנו.

הוא מורכב כפליים מרכיבי ארומה מאשר בן דודו היין ובעולם שותים ממנו הרבה יותר.

באיטליה לוגמים ממנו לצרכי הפסקה. בצרפת לצרכי התעוררות. בארה"ב הוא המשקה הנלגם ביותר. בוינה הוא הולך טוב עם זאכר טורט. בטורקיה וביוון הוא מוקד חברתי ובערב הוא מוקד פוליטי. אפילו בבריטניה הוא מאיים על ההגמוניה של התה. בישראל, אגב הוא משמש בערבוביה, ולבית קפה אנו הולכים בד"כ כדי לפגוש חברים, לראות ולהראות. כאשר אנו שותים אותו לבד, העצלנות מתפשטת והמוננו מכינים קפה נמס, שהוא התחליף הכי גרוע של הדבר האמיתי.
אותי הכי מרגיז שכשמסימים ארוחה טובה המארח מציע קפה שאין לו טעם ומקלקל הכל. ברוב הפעמים זה עוד מגיע עם החשבון.

אז... יש לנו בעצם הזדמנות נהדרת להשפיע ולשנות. מותר לנו לדרוש קפה טוב יותר. אנו חייבים זאת לעצמנו. זה לא עולה יותר, והנה המהפכה שהתרחשה וממשיכה בחמש השנים האחרונות משנה את המצב. בואו נמשיך.

אילן.