יערות הגשם בגואטמלה בסכנה בגלל סחר בסמים

תושבי גואטמלה המודרנים רואים שידור חוזר של הסיבות שהביאו לחורבן בני המאיה לפני אלף שנים. אז עזבו בני המאיה את שטחיהם בשל כריתה מוגברת. המצב כיום ביערות הגשם במדינה דומה לאז. כריתה לא חוקית ושריפה, עדרי בקר וסחר בסמים מכלים מדי שנה שטח יער הזהה לגודלה של העיר דאלאס בטקסס.

20,230 אלף קמ"ר של שמורת [[בני המאיה]] בצפון [[גוואטמלה]] נוצרה ב-1990, במטרה לשמר את הטבע ברצועה, הנמשכת לאורך מרכז אמריקה ולתוך קולומביה בדרום ומקסיקו בצפון. השטח הוא פחות מחצי אחוז משטח האדמה של כדור הארץ, אך בו נמצאים כ-7% ממיני בעלי החיים והצומח, ביניהם סוגי קופים שונים וה[[יגואר]], הנמצא בסכנת הכחדה.

אך בעשורים האחרונים העדר פיקוח במדינה הביא לכריתה מוגברת של היערות, בשיעור מהגבוהים בעולם, ועד היום נעלם כשליש מהיער. "הממשלה זנחה לגמרי את הפארקים הלאומיים" אמר בכיר בוועדה לפארקים לאומיים. לדבריו, יש אינטרס נוסף שגורם לכרסום ביערות, והוא קשור לתעבורת סמים. הבכיר סרב להזדהות מחשש לחייו, אך אמר כי השטח הפך לשטח הפקר.

האיומים על היערות מגיעים מכמה כיוונים: ארה"ב מעריכה כי 70% מהקוקאין המגיע לתחומה מגיע דרך מרכז אמריקה, ובכלל זה דרך היערות. אבל לא רק סמים, גם בני אדם מוברחים בדרך זאת למדינה, ציפורים נדירות ואף ממצאים ארכיאולוגיים מתקופת בני המאיה. חוואים המגדלים בקר תורמים גם הם להרס היערות. מעבר לכריתת היער בשביל מזון לבקר, הם לוקחים חלק פעיל בסחר הסמים על ידי הלבנת הכסף.

שריפות גדולות, דוגמאת שריפה בשנת 2003, פוגעות גם הן ביער. שיקום הקרקע וצמיחה מחודשת של יער ייקחו כ-50 שנים. השטח השרוף הופך לשטח לגידול בקר, שמונע צמיחה מחודשת של יער, ומשחררים את גז המתאן, המשתייך לקבוצת גזי החממה. מחקר שנערך בברזיל מצא כי שטחי היער שהפכו לשטחי גידול בקר אחראיים ל-75% מפליטת גזי החממה במדינה, והציבו אותה בין 10 מזהמות האוויר המרכזיות בעולם.