שלוש שנים הם איתנו. שלוש שנים שבהן הם נחתו מאופוריה והצלחה מרשימה בגיוס 800 מיליון דולר ממשקיעים זרים - באחת התקופות הקשות של המשק בישראל - לקרקע המציאות. אותה מציאות של עיתונות כלכלית שדרשה מהם הסברים על השקעות תמוהות ומחירים בשמיים שהם שילמו. "אם מישהו לא הסכים לשלם לכם בטענה שזה יקר מדי - לכו למרקסטון, הם אוהבים לקנות ביוקר", אמר מישהו וביטא בכך את דעת הרחוב העסקי כולו.
על שולחנם עולה כמעט כל עסקה גדולה במשק: בזק, התעשיות הבטחוניות, בתי הזיקוק, תנובה, מיזמי נדל"ן ועוד ועוד. אחת האכזבות היתה אולי שבפועל הם ביצעו השקעות של כ-400 מיליון דולר שחולקו בין שבע חברות מקומיות, לאו דוקא ענקיות. הביקורת התחזקה עוד יותר כאשר התברר כי הם החליטו לשלם לבנק הפועלים סכום דמיוני של כמעט מיליארד שקל על פ.ק.ן, חברת קרנות הנאמנות של הבנק, ועוד לפני שהם קיבלו אותה היא כבר היתה שווה 25% פחות.
עד היום הם סבלו בשקט ולא ענו לביקורת. אמנם אנשי יחסי הציבור שלהם ידעו תמיד למי לפנות וכיצד להגיב לכל ידיעה, אך הם עצמם לא צוטטו בעיתונות. עכשיו, כאשר הם ניצבים לפני אחד מהאתגרים החשובים שלהם במרקסטון - הקמת בית השקעות גדול בהשקעת ענק של 2 מיליארד שקל - החליטו אמיר קס ורון לובש, שני מנהליה הישראלים של מרקסטון, לפתוח את הפה. בראיון עיתונאי ראשון מגיבים לובש וקס לביקורות, מסבירים כיצד הם רואים את העסקות שעשו ואת המשק בישראל, ומבקשים להמתין לפחות חמש שנים עד שאפשר יהיה לשפוט אותם על יכולת הניהול שלהם.
זרגון השקעות הערך
מדוע שתקתם תקופה כל כך ארוכה?
"קודם כל, בזמן שגייסנו הון, מבחינת הרגולטורים בארה"ב היה אסור לנו לדבר עם התקשורת. חוץ מזה היינו עסוקים", אומר קס. "נתנו את הודעות ההתפטרות שלנו לפני שלוש שנים. את ההשקעה הראשונה בדפי זהב עשינו בתחילת 2005, כמה חודשים לאחר שסגרנו את הקרן עם 800 מיליון דולר. אחרי שעשינו כמה דברים אנחנו יכולים לדבר. הסיבה לעיתוי היא שהחלטנו שאנחנו רוצים לתת את מירב התמיכה להשקעה השביעית, שהיא חברת ההשקעות החדשה שהקמנו - פריזמה".
"עד היום ביצענו שבע השקעות במגוון תחומים", אומר לובש. "המכנה המשותף של כל החברות שהשקענו בהן הוא שהן טובות ולהערכתנו אנחנו יכולים עוד להוסיף להן ערך. אנחנו קרן גיאוגרפית ועל בסיס זה פנינו ב-2003 למשקיעים מובילים בארה"ב. הצלחנו לגייס שבע מבין הקרנות הגדולות בארה"ב".
קס: "החלטנו ללכת על ה-90% של הכלכלה שיש לה פוטנציאל נהדר ושהיא לא היי-טק. בתחומים האלה, להערכתנו, יש הזדמנויות יותר מעניינות עם סיכון נמוך יותר. המשקיעים שלנו מחפשים השקעות כאלה. אנחנו מחפשים השקעות שלפי הז'רגון נקראות השקעות ערך".
לובש: "כל אחד מאיתנו, כולל השותף האמריקאי, אליוט ברודי, בא מזווית שונה: אחד בא מניהול השקעות, אחר משוק ההון ויש גם את הפן של ניהול פרויקטים. באותם ימים (2003), העולם היה הפוך מהעולם שבו אנחנו נמצאים כיום. הגופים המסורתיים שהשקיעו אז בשוק היו בנקים ומוסדיים והם עצרו את ההשקעות בישראל. בשלב הזה זיהינו הרבה מאוד הזדמנויות השקעה שעומדות בלי שאף אחד משקיע וזה זעק לשמיים. חשבנו שבעולם לא שמו את ישראל על המפה, ואם כן אז רק בהיי-טק. לקחנו את העסקות שראינו בשוק והצגנו אותן לגופי ההשקעה הגדולים בעולם".
ואיך שיכנעתם אותם? בכל זאת המצב כאן היה קשה מאוד?
לובש: "אני חושב שמה שמצא חן בעיני המשקיעים זה שהראנו שיש כאן הזדמנויות להשקעות של 10 מיליארד דולר לפחות, ושרק 10% מההשקעות האלה יכולות למצוא מימון בקלות. זה אומר שיש הזדמנויות השקעה מאוד גדולות כאן. אתה יכול להתמודד על כל עסקה שאתה רוצה עם תחרות מועטה. אגב, בינתיים אפשרויות ההשקעה הכפילו את עצמן ל-20 מיליארד דולר ולא רק בגלל שהמחירים עלו".
אין לכם ניסיון קודם בניהול השקעות. כיצד שיכנעתם את הגופים האלה להמר עליכם?
לובש: "המזל שלנו הוא שבעולם ההשקעות האמריקאי יש מקום גם לקבוצות ניהול חדשות. זה קצת מפחיד להציג מול הר הכסף הזה את התוכניות שלך, אבל הצלחנו לבנות אמון לגבי יכולות הניהול שלנו".
"נשקיע ב-14-13 חברות"
מדוע לא הקמתם קרן שמשקיעה בענף הטכנולוגי?
קס: "בענף הזה חזרו לגייס וחזרה הצפיפות של המשקיעים בתחום. לא ראינו שיש לנו ערך מוסף לעומת הגופים האחרים שכבר פועלים בתחום. אבל אנחנו לא נגד טכנולוגיה עילית, זרעים ונטפים הן חברות שיש בהן הרבה מאוד טכנולוגיה. בהשקעות שלנו בתחומי התעשייה אנחנו מחפשים חברות שיש להן מובילות בתחום שלהן, שהן מוטות יצוא, שיש להן תזרים, פוטנציאל לצמיחה ושיש לנו פוטנציאל לשפר את הפעילות שלהן".
ויש עוד הזדמנויות כאלה?
קס: "בוודאי".
לובש: "יש בישראל שני תחומים שיצאו מהמוקד בלי הצדקה - התעשיות הקיבוציות ותעשיות של מידל-מארקט שאין בהן היי-טק".
כמה כסף עוד נשאר לכם בקופה להשקעות?
קס: "עד היום הוצאנו 50% מהקרן בשבע חברות. סך הכל נשקיע ב-14-13 חברות".
באילו תחומים נוספים תשקיעו?
לובש: "אנחנו מחפשים השקעות במגוון תחומים. זה יכול להיות בתעשיות בטחוניות, נדל"ן, אנרגיה, תקשורת, קמעונות. בכל מקרה לא נשקיע בשום תחום שיהווה תחרות לתחומים שכבר השקענו בהם היום".
למי אתם רוצים להיות דומים כשתהיו גדולים?
לובש: "אנחנו רוצים להיות דומים לקרן בלקסטון (קרן השקעות אמריקאית מהגדולות בעולם, ר.ד.). מבחינת התזה של ההשקעה, אנחנו רוצים השקעות עם רמות סיכון נמוכות, כמו שוורן באפט עושה. אנחנו מחפשים ערך".
אגב באפט, בעקבות העסקה של ישקר מרגישים התייקרות במחירי החברות הישראליות?
קס: "העסקה של באפט הקפיצה מחירים".
לובש: "באפ-סייד (עליות בשוק המניות) תמיד יש עליית מחירים. בכנס המשקיעים האחרון, המשקיעים שלנו אמרו לנו שאיפשרנו להם להקדים את באפט בשלוש שנים. אני חושב שמה שעסקת באפט עשתה, זה שכיום למנהלי השקעות בעולם נכנס לראש שהם גם צריכים להחזיק איזושהי חשיפה לישראל".
יש הרבה מאוד ביקורת על המחירים שאתם משלמים, שהם גבוהים מדי.
קס: "מאוד מתאים לי שיגידו את זה, זה מושך השקעות ונותן לי עדיפות. תרשום שאנחנו קונים חברות הכי ביוקר שאפשר. אבל ברצינות, אני חושב שהעסקות לא נעשו ביוקר. צריך לדעת לקנות נכון. חוץ מזה שבשטח אין לדברים שחר. בנטפים התחרו כמה משקיעים נוספים חוץ מאיתנו, ובסוף אנחנו לקחנו, למרות שגם שם לא הצענו את המחיר הגבוה ביותר. גם בדפי זהב ההצעה שלנו לא היתה הכי גבוהה. קנינו את החברה במכפיל EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות) טוב. כשקנינו אותה רכשנו במכפיל 7. בשוק עשו באותו השבוע עסקות כאלה במכפיל 11. כיום מדברים בחברה על מכפיל 14".
אז למה בכל זאת מכרו לכם?
קס: "כאשר מוכרים חברה רוצים לדעת למי מוכרים אותה. במקרה של דפי זהב, ישבנו עם מוריס קאהן (בעל המניות הקודם בדפי זהב, ר.ד.) והצגנו לו את התוכניות העתידיות לחברה. אדם כמו קאהן לא מונע בהכרח רק מהשיקולים הכספיים. חשוב לו למי הוא מוכר ומה יעשו עם החברה. כיום הוא יכול לשבת בצד ולראות איך מפעל החיים שלו ממשיך לצמוח. אני לא אומר ששילמנו מחירים זולים, מכיוון שגם מי שמכר הרוויח. קאהן עשה עסקה טובה. אני חושב שיותר חשוב לדעת לבנות ערך מאשר לקנות במחיר הכי נמוך שאפשר".
לובש: "לגבי סוגיית המחיר, יש אלמנטים כלכליים שלא רואים בתוך המחיר שמשלמים שנכנסים למשוואה ומשנים את כל התמונה. את המחיר בודקים ביום שבו הופכים את ההשקעה לנזילה. אל תשפטו אותנו עכשיו, גם אם עכשיו יש לנו תשואות גבוהות. את הביצועים שלנו יהיה אפשר לשפוט רק בעוד חמש שנים, אחרי שנהפוך חלק מההשקעות לנזילות".
ומתי זה יקרה?
"כפוף לשווקים, נראה לי שכבר השנה נראה אקזיט. מתוך שבע השקעות שביצענו, בחמש אפשר לדבר על אפשרות שאירוע כזה יתקיים".
מה לגבי דפי זהב?
לובש: "היא ברת הנפקה. האמת היא שמדובר בחברה שהיתה יכולה ללכת לבורסה כבר מזמן מבחינת רווחיות. הנושא נשקל. גם סטימצקי בהחלט יכולה להפוך לחברה ציבורית".
נכנסים לחברות ותיקות
מה הביא אתכם לרכוש שתי חברות מהעולם הישן?
קס: "שתיהן מובילות שוק בתחומן, ובעלות פוטנציאל צמיחה. הן נחשבות למותג מוביל, אבל בהחלט יכול להיות שצריך לרענן ולשפר אותן. צריך לעשות בהן עוד עבודה רבה, אבל רכשנו אותן בפרמטרים פיננסיים טובים. אנחנו לא רוצים להיכנס למבנה של עסקת סטימצקי, אבל המחיר שמשלמים הוא לא הכל. במידה שהחברה תיהפך לציבורית, אז יראו את הכול בתשקיף".
לובש: "אנחנו נכנסים לחברות מאוד ותיקות. סטימצקי בת 80, דפי זהב בת 40, וגם נטפים באותה סביבת ותק. אנחנו נכנסים לחברות שמכל מיני סיבות הבעלות הקודמת לא היתה מסוגלת לקחת אותם לשלב הבא בהתפתחות שלהן".
כיצד אתם יכולים לשפר את הפעילות שלהן?
קס: "אנחנו מקנים להן אסטרטגיה ופיתוח עסקי. לצורך כך נשכרות חברות ייעוץ. המטרה היא ליצור צמיחה, בין אם אורגנית ובין אם על ידי רכישות נוספות. אנחנו בודקים את החברות שאנחנו רוכשים לעומת הבנצ'מרק העולמי בתחום ומיישרים קו עם היחסים הפיננסיים".
לובש: "בסטימצקי השינוי יהיה יותר מהיר. אל תתנו לנו שנה וחצי כמו בדפי זהב, מספיק לנו שלושת רבעי שנה. אנחנו מהווים בעלות פעילה. אנחנו לא רק ממתינים לדו"חות. התפקיד שלנו הוא להיכנס במחיר שאפשר להיכנס וליצור ערך".
המוקד יהיה בצמיחה חיצונית של החברות הנרכשות?
קס: "רכישות זו דרך טבעית ליצור צמיחה וזה מה שאנחנו מחפשים ליצור בחברות שאנחנו רוכשים. כרגע אנחנו בוחנים רכישה שנטפים תבצע בחו"ל".
בכמה כסף?
קס: "בשלב זה אנחנו לא מעוניינים לפרט את הסכומים".
מה הם יעדי התשואה שלכם?
לובש: "קרן מהסוג שלנו צריכה להציג בסוף תקופת ההשקעה שלה תשואה ממוצעת של בערך 20% לשנה. זה היעד שלנו. הקרן שלנו סגורה ל-12 שנים. חשבנו שזו התקופה הנכונה לסגור אותה, כיוון שלא רצינו להיות מושפעים משיקולי זמן כאשר נרצה להפוך את ההשקעות לנזילות".
חברת הניהול של הקרן, ואתם בתוכה, זכאית לשיעור נכבד מהכסף שגויס כדמי ניהול. למה לכם בכלל להתאמץ בכדי להציג תשואות?
לובש: "גם אנחנו בתור מנהלים תלויים במה שהקרן תעשה. אנחנו מקבלים 20% מהאפ-סייד (תשואה) שהקרן תעשה, ובכדי לקבל את הבונוס הזה אנחנו צריכים להחזיר את דמי הניהול. למעשה, דמי הניהול הם מעין הלוואה, זה הסטנדרט בתעשייה. בכל מקרה, אמיר, אליוט ואני היינו צריכים להיות לא חכמים בכדי לעזוב את מקומות העבודה הקודמים שלנו רק בשביל לקבל את דמי הניהול".
"השוק הישראלי מבשיל"
למרות הביקורות והצניחה בהיקף הנכסים של פ.ק.ן, המשיכה מרקסטון בתוכנית החומש החדשה, ולצורך הקמת בית ההשקעות החדש, רכשה מבנק הפועלים ומבנק לאומי קופות גמל. שלושת העסקות האלה יצרו גוף שמנהל כיום כ-50 מיליארד שקל, ומתכוון להיות אחד מהשחקנים הראשיים בענף ניהול ההשקעות שקורם עור וגידים חדשים בתקופה האחרונה.
איך בכלל קרן פרייווט-אקוויטי מתקשרת עם השקעה שמצריכה הקמה של בית השקעות מן היסוד?
לובש: "אין ספק שהרבה יותר קל רק לרכוש ולא להיכנס לבנייה של גוף, אבל אנחנו לא מחפשים את הקל. בכל מקרה זה עדיין בתחום הדברים שקרן מהסוג שלנו עושה".
מדוע החלטתם להיכנס לתחום של ניהול השקעות?
לובש: "אנחנו מחפשים גם השקעות שנובעות מכך שיש שינויים של רגולציה שמשנים את כל המפה. איפה שיש רגולציה ומשנים את כללי המשחק, נוצרות הזדמנויות לשחקנים חדשים. בתחום ניהול הנכסים, שני השחקנים הגדולים ששלטו בענף יצאו ממנו ונוצר ואקום שיתמלא על ידי השחקנים שנמצאים ועל ידי שחקנים שייכנסו בעקבות רכישות שזה תחום שבו אנחנו פעילים. יצא שבשוק הישראלי השינויים הרגולטוריים גם מתרחשים בתחום שאנחנו בקרן והמשקיעים שלנו מכירים טוב מאוד. בניגוד למתחרים האחרים שנכנסו לשוק, אנחנו מכירים טוב יותר את הזירה הבינלאומית ושם היתרון שלנו".
קס: "השוק הישראלי מבשיל. כיום 95% מהחיסכון הארוך נמצא בישראל. זה לא דבר הגיוני, וברור שהציבור יתחיל לצאת. אנחנו נהיה שם בכדי להציע לו את המוצרים הכי טובים".
גם ליתר השחקנים בשוק יש יכולת להתקשר עם גופים זרים. במה אתם מיוחדים בתחום הזה?
לובש: "לא נהיה מפיצים בלעדיים של אף אחד. כיום אנחנו כבר עובדים עם קרדי-סוויס, UBS וקפיטל, שאלו הגופים הכי בכירים בעולם בתחומי ההשקעה. הם לא נוהגים לעבוד עם מישהו אם הוא לא מתחייב לבלעדיות. אנחנו לא נהיה מפיצים בלעדיים של אף אחד. בעולם הפיננסי החדש הלקוחות יעשו שופינג".
לא חששתם להיכנס לתחום הזה? הוא לא בדיוק נחשב לתחום יציב.
לובש: "בנוסף לכך שאנחנו כמנהלי הקרן מכירים את עולם ההשקעות, המשקיעים שלנו בעצמם נחשבים לגופים הכי גדולים בעולם בתחום של השקעות ארוכות, זה מה שהם עושים. ביחד יש לנו ידע שהוא מעבר לידע התקני שנדרש למי שרוצה לפעול בתחום. היתרון הזה נתן לנו את האקסטרה-אומץ שהיינו צריכים בכדי להיכנס להשקעות האלה".
מה היעד של פריזמה?
לובש: "אנחנו מתכוונים להתברג לצמרת של הגופים שפועלים בשוק. אף אחד לא יוכל לבוא ולומר כל שנה שהוא הכי גדול".
מדברים בשוק שבכדי ליצור בית השקעות איכותי צריך להשקיע לפחות 50 מיליון שקל.
קס: "ההשקעה שלנו תהיה הרבה יותר גבוהה מהסכומים האלה".
ומה תעשו בינתיים עם פ.ק.ן, שאיבדה כרבע מהנכסים שלה מאז שנרכשה לפני כחצי שנה?
לובש: "אנחנו עושים את ההתאמות והשינויים. בין השאר, נשנה את תמהיל הקרנות ונמזג קרנות. אני רוצה להזכיר שאנחנו בעלים של פ.ק.ן רק מאפריל, ובתקופה הזאת, עם הצוות הקיים, פ.ק.ן 100 למשל היתה השלישית מבחינת ביצועים בשוק, שזה מקום שהיא אף פעם לא היתה בו. אני לא יכול להתחייב על תאריך מדויק שבו תיפסק מגמת הפדיונות, אבל אני יודע שאנחנו עושים את כל המאמצים".
עדיין לא סגרתם את רכישת הקופות של הפועלים. אולי כדאי לבקש הנחה בעסקה הזו על חשבון הנזק בקרנות?
קס: "זה לא רעיון רע לבקש התאמה כזאת. בכל מקרה, העסקות בגמל עדיין לא סגורות, אבל זה בא מכיוון של אישורים לגבי רישיונות שצריך לקבל מהרגולטורים".
מדוע רכשתם קופות גמל שיש מי שמגדיר אותן כמוצר מת?
קס: "אני לא מסכים עם הקביעה הזו. גמל היא סחורה שצומחת, אמנם לאט, אבל צומחת. מעבר לזה, זה בסיס לקוחות מאוד חשוב".
לובש: "אנחנו מודעים לשינויים בחקיקה, אבל ייקח זמן עד שאנשים יפנימו אותם, ובינתיים הגמל ימשיך לצמוח. בכל מקרה, זה ברור שלצד גמל צריכה לבוא פנסיה ותהיה לנו קרן כזאת".