החיפוש אחר שטחים פתוחים וגינות בירושלים

אמש הושק ב[[ירושלים]] סקר "שטחים פתוחים וגינות ציבורית בירושלים", במסגרת ערב עיון שנערך ב"מכון ירושלים לחקר ישראל". ה[[אדריכל]] אורי בר-שישת, מראשי צוות הסקר, פתח במסר פסימי משהו לפיו "מצב השטחים הפתוחים הציבוריים בתוך העיר ירושלים קטסטרופאלי", ובאותה נשימה הוסיף ש"בשורה התחתונה, הפוטנציאל בשמיים". בכך הגיע לסיומו השלב הראשון, שנמשך שלוש שנים, של סקר ראשון מסוגו בארץ.

מטרת הסקר היא למפות באופן מדויק את כלל השטחים הפתוחים הקיימים בעיר, על מנת שהעירייה תשתמש בנתונים כדי לנהל ולתכנן באופן יעיל ונכון את השטחים הפתוחים והגינות הציבוריות, ובכך לשפר את איכות החיים של תושבי העיר. "כיום לא עושים כלום כדי להעלות את רמת החיים של התושבים בשכונות הישנות", הצהיר בר-שישת מעל בימת הדיון. "אז עכשיו אנחנו נותנים לעירייה כלים, ואומרים להם: הנה, יש שכונות במצב טוב, וכאלה שמצבן גרוע. קחו את הכסף, תפתחו את השטחים הציבוריים הקיימים ותשקיעו בתושבים שלכם".

הסקר נערך על ידי "הפורום האורבני", גוף שהוקם על מנת להציב אלטרנטיבות לתכנון העיר, הכולל בין היתר את [[החברה להגנת הטבע]], המשרד לאיכות הסביבה והאוניברסיטה העברית. במסגרת הסקר מיפה צוות של כחמישים סוקרים את כלל השטחים הפתוחים בתוך השכונות בעיר, בכללם גינות ציבוריות, שטחים מוזנחים ריקים, שטחים טבעיים, חורשות ומגרשי ספורט. "זו הפעם הראשונה בארץ שנעשה כזה סקר מדויק ומדוקדק. נעשו סקרים נקודתיים בעבר, אבל שום סקר לא הגיע עד 'רמת הברזייה' כמו הסקר הזה", אומרת יעל המרמן, אדריכלית סניף ירושלים של החברה להגנת הטבע ושותפה בצוות העבודה.

התקן בישראל קובע מינימום של בין 5 ל-7 מטרים רבועים של גינות ציבוריות לנפש, אבל הממוצע בירושלים עומד היום על שני מטרים רבועים בלבד. הסוקרים טוענים, שבירושלים קיים מאגר עצום של שטחים פתוחים מוזנחים שניתן להסדיר, ובכך להגדיל את כמות הגינות הציבוריות פי 6 מהקיים. "זהו דבר בלתי נתפס", אומר בר שישת, "על כל גינה ציבורית קיימת אפשר להוסיף עוד חמש". למעשה, טוען צוות הסוקרים, כמעט מחצית משטחה המוניציפאלי של ירושלים (56 מתוך 126 קמ"ר) הם שטחים המוגדרים כשטחים פתוחים, שבעזרת תחזוקה הולמת יכולים לשרת את הציבור.

ממצאים אחרים מפתיעים פחות. הסקר חושף פער עצום בכמות הגינות הציבוריות בין השכונות השונות. "יש שכונות שמצבן נפלא כמו [[ימין משה]], [[נווה שאנן]] ו[[מלחה]]. בשכונות החרדיות, לעומת זאת, המצב הוא על הפנים, ובשכונות הערביות המצב עוד הרבה יותר גרוע. אפשר לספור על יד אחת את כמות הגנים הציבוריים", אומר בר שישת, ומוסיף כי "דווקא בשכונות הערביות, בשל כמות השטחים הפתוחים המוזנחים העצומה, קיים פוטנציאל רב לפיתוח גנים ציבוריים".

בשכונה החרדית [[מאה שערים]] ישנם כיום 0.1 מטרים רבועים של שטחים פתוחים לתושב, בעוד בשכונת ימין משה עומד הממוצע על 96 מטרים רבועים לתושב (כמעט פי אלף). גם בשכונות החרדיות החדשות יותר, כדוגמת רמת שלמה, המצב אינו טוב ועומד על פחות מהתקן של חמישה מטרים רבועים לנפש. בשכונת בית חנינא, בדרום העיר, בה כ-24,000 תושבים, הנתון עגום אף יותר ועומד על 0.04 מטר מרובע של גינות ציבוריות לנפש. בעיר העתיקה, אגב, עומד הנתון על 0.005 מטר מרובע לתושב.

כעת, משהושלם השלב הראשון, מקווים בפורום שהעירייה תמלא את התחייבותה לממן את שלב המשוב ושתפעל להגדיל את כמות הגינות והשטחים הפתוחים בהתאם לממצאי הסקר.