ארבעה מהבנקים הגדולים ב[[אירופה]] החלו לצמצם את פעילותם ב[[איראן]] בעקבות איומיה של [[ארה"ב]] שתשעה את עסקיה עימם. זאת למרות ש[[מועצת הביטחון של האו"ם]] לא החליטה להטיל סנקציות כלכליות על איראן, בעקבות תוכנית הגרעין שלה.
בניו יורק טיימס דווח, כי בחצי השנה האחרונה הגבירו בכירים במשרד האוצר האמריקאי ובמחלקת ההגנה את מאמציהם להגביל את יחסיהם של בנקים מרכזיים באירופה, ארה"ב ו[[המזרח התיכון]] עם איראן. גורמים בממשל ביקרו באירופה ובמזרח התיכון כדי להבהיר את הסיכון שבעסקים עם איראן, שפעם אחר פעם דחתה את דרישות המערב בנוגע להשעיית העשרת ה[[אורניום]], וכדי לדחוק במדינות אירופאיות לנקוט בצעדים דומים.
סטיוארט ליווי, תת מזכיר האוצר לענייני טרור ומודיעין כלכלי, אמר, כי "אנחנו רואים שבנקים ומוסדות אחרים שוקלים מחדש את יחסיהם עם איראן. הם שואלים את עצמם אם הם באמת רוצים לנהל את עסקיהם של גופים בבעלות משטר הקשור בהפצת נשק להשמדה המונית ובתמיכה בטרור".
מידת הנזק אינה ברורה
ארבעת הבנקים הם UBS ו"קרדיט סוויס" משוויץ, "ABN Amro" מהולנד ו-HSBC מבריטניה. כמעט לכל הבנקים האירופאים הגדולים יש סניפים בארה"ב, והם כפופים לחוקים האמריקאים. גורמים אמריקאים רשמיים אמרו, כי ארה"ב הודיעה לבנות בריתה באירופה על הלחץ החדש המופעל על הבנקים, וביקשה ממדינות אלו להצטרף למאמציהם.
בו בזמן, האמריקאים לא נתנו פרסום פומבי למדיניות החדשה, בין השאר בגלל דאגתם שהיא עלולה לסבך את המאמצים שעושים מתווכים אירופאים, שעדיין מנהלים מו"מ עם איראן לגבי חבילת הטבות והעשרת אורניום מוגבלת.
לא ברור מה יהיה הנזק שיגרם לאיראן בעקבות הגבלת הפעילות. כמה מומחים פוליטיים וכלכליים אומרים שאין זה סביר שהנזק יהיה רב, בהתחשב בכך שאיראן היא אחת מהמדינות המובילות באופא"ק וכי היא מרוויחה מאות מיליוני דולרים מייצוא נפט.
הלחץ האמריקאי עדיין לא קיבל ביטוי בקנסות או עונשים אחרים. ה- UBS וה-ABN Amro ספגו בעבר עונשים כלכליים מצד ארה"ב, אחרי שניהלו קשרים עם מדינות שהיא רצתה בבידודן. לפני שנתיים נקנס UBS ב-100 מיליון דולר ידי הבנק המרכזי של ארה"ב בשל העברה בלתי מאושרת של דולרים לאיראן, [[לוב]] ו[[יגוסלביה]]. בדצמבר האחרון נקנס ABN Amro ב-80 מיליון דולר אחרי שלא עמד בהגבלות על הלבנת כספים ובסנקציות הכלכליות נגד לוב ואיראן בשנים 1997 עד 2004.
סיכון כלכלי לבנק וללקוחותיו
גורמים בבנק UBS אמרו, כי הוא לא יקיים קשרים ישירים עם כל אנשים פרטיים, עסקים או בנקים באיראן. הבנק אמר גם כי לא יממן יצוא או יבוא של גורמים להם יש קשר לאיראן. אלא שהבנק הוסיף כי לא יפסיק לעשות עסקים עם לקוחות המשתמשים באמצעים אחרים כדי לעשות עסקים באיראן.
גם ABN Amro הודיע כי הוא מצמצם את פעילויותיו באיראן. "אין לנו ייצוג באיראן", אמר סירק נאוויג'ן, דובר של ABN Amro באמסטרדם.
דובר של "קרדיט סוויס" הודיע, כי הבנק יכבד הסכמים קיימים עם עסקים באיראן, אך לא יהיו מעורב בעסקים חדשים במדינה מחשש שהדבר יגרום ל"סיכון כלכלי לבנק וללקוחותיו". יחד עם זאת, הוא אמר, כי הבנק ישלים פעילויות קיימות עם עסקים באיראן.
"אני חושב שיש תחושה אמיתית וגדלה של סיכון בקיום עסקים עם איראן", אמר רוברט ג'י ג'וזף, תת מזכיר המדינה לפיקוח על נשק ובטחון לאומי. "אבל אני מאמין שהמניעים שלהם הם כוחות השוק, יותר מכל לחץ אמריקאי". כמה דיפלומטים אירופאים שלמדינותיהם יש משלחות באיראן, אמרו כי יש סימנים של השפעה, למרות העלייה במחירי הנפט.
כך או כך, צמיחתה הכלכלית על איראן הואטה לפחות מ-5 אחוזים, שוק המניות שלה צנח ביותר מ-20 אחוזים בשנה האחרונה, שיעור ההשקעות החדשות והפיתוח ירד, והאיראנים שולחים את כספם לחו"ל, או רוכשים זהב.
איראן ניסתה לאחרונה להתנגד ללחץ הדיפלומטי בסוגיית הגרעין שלה בשליחת תזכורות לאירופה כי היא מהווה שוק טוב עם כוח עבודה מוצלח. במסיבת עיתונאים ביום ראשון, קרא דובר משרד החוץ האיראני לאירופה לא לנקוט בצעדים שיסכנו את קשריה הכלכליים עם איראן. "יש לנו קשרים טובים עם אירופה, והחלטה לא נכונה של האירופאים לגבי תוכנית הגרעין של איראן יכולה לפגוע בקשרים ולבסוף להזיק לאירופאים", אמר.
מומחים רבים טוענים, כי יהיה קשה למנוע מבנקים לקיים עסקים או מסחר כלכלי עם איראן. לדבריהם, כל צעד פחות מאמברגו גורף על סחר הנפט עם איראן לא יגרום לה לשנות את מדיניותה, וכי המערב אינו שוקל כאלו צעדים. אך ג'וזף אמר כי אכיפת ההגבלות האמריקאיות נגד בנקים הוכחה כבעלת השפעה נגד איראן ותהיה לה השפעה גדולה יותר, "אם נוכל לגרום למדינות אחרות לנקוט בצעדים דומים".