(עופר הוא מכר שלי והוא סיפר לי את הספור הזה)
עופר נסע לסיני עם גיטרה וכמה חבר'ה כדי לנוח קצת. הכל היה סבבה. ערב אחד לקח עופר את הגיטרה והתישב על החול קרוב קרוב למים כדי לשיר וקצת להרהר.
אחרי זמן מה ניגשה לה אליו בחורה והתחילה לשיר איתו. הבחורה היתה יפה, מושלמת, וגם שרה יפה והכירה את כל השירים שעופר אהב. אחרי שנגמרו השירים הם התחילו לדבר, ודיברו ודיברו עד סוף הלילה. עופר היה מאוהב ומסוחרר. עם הנץ החמה הבחורה אמרה שהיא צריכה לחזור לחבר'ה, ונתנה לעופר את הטלפון שלה. עופר שם את הפתק במכנסים. וישב עוד קצת על החול כדי לרות את האור העולה.
כשחזר לחדר (או לחושה) הכניס יד לכיס, אבל אבוי אויה ! הפתק נעלם !! רץ עופר לחוף, חיטט היטב בחול אבל לא מצא את הפתק !! הוא התרוצץ בין האנשים בחוף אבל לא מצא את הבחורה שכנראה כבר נסעה הביתה.
P
היום לעופר יש חברה שהוא מאוד מאוד אוהב, אבל מידי פעם הוא חושב על אותה נערה מסיני ועל מה היה קורה אילו הוא לא היה מאבד את הפתק.
אם את פגשת את עופר על החוף בסיני לפני כמה שנים ונתת לו את מספר הטלפון שלך, ותהית למה עד היום הוא לא התקשר, עכשיו את יודעת, וכדאי שתדעי שעופר עדיין חושב עלייך, ונורא נורא מצטער שהוא איבד את הפתק.
הסיפור של עופר - הבחורה מסיני - סיפור אמיתי
19.7.2001 / 7:13