אתה הבנת את זה, אפל?

כל מי שאי פעם התקין תוכנה על המחשב, חיבר מצלמה דיגיטלית לשקע USB או אפילו תיכנת הקלטה בווידאו ישן, יודע שכדי שהמכשירים יבצעו את הפעולות הרצויות צריך לעבור מסכים על גבי מסכים של הגדרות וללחוץ עשרות פעמים על כפתורים ומקשים. פעולות ההתקנה מנוסחות בדרך כלל באופן הפשוט ביותר, כך שבמקרה הטוב אפילו טכנופובים מדופלמים יצליחו לדלג משלב לשלב באמצעות כפתור "המשך". במקרה הרע, גם המשתמשים המתוחכמים ביותר יתייאשו באמצע המשימה.

אנשים שמתקשרים עם מחשבים הם פיקציה, שקיימת בינתיים רק בסרטי מדע בדיוני. ה"תקשורת" עם המחשב וסדרת הדיאלוגים הן רק שורה של פרוטוקולים מדויקים ורצף של תשובות לשאלות שהוכנו מראש. ז'אן לוק פיקארד, מפקד האנטרפרייז, יכול לדבר עם המחשב בדיבור רגיל, אבל בני תמותה כמונו נאלצים בינתיים לנסח בקפידה פקודות טקסטואליות.

"דיבור הרבה יותר מתאים לתקשורת עם המחשב", סבור הפרופ' מרסלו דסקל, חוקר ומרצה לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, בעל תארים גם בהנדסת חשמל ובלשנות. "הכתיבה היא אמצעי תקשורת אטי מדי". לדבריו, כדי להעביר הוראות למחשב, צריך לסדר את השפה הכתובה ולהתאמץ מאוד. "המחשב די מטומטם, צריך לנסח בעבורו כל דבר בצורה מדויקת עם כל מיני סימנים", הוא טוען.

ההתפתחות של התקשורת עם המחשב היא המשך ישיר של התפתחות התקשורת בין בני אדם. בתחילה התפתחה השפה המדוברת. האדם הקדמון, שביקש להזהיר את חבריו מסכנה מתקרבת או לקרוא להם לאכול, שיחרר צעקה. לדברי דסקל, הצעקה הזאת התפתחה באטיות לשפה מדוברת ואיפשרה "לטעון טיעונים ולהשפיע על התהליכים המנטליים של הזולת. ואולם, אורך החיים של סיפורים היה בעייתי ונשמר כחלק מזיכרון קולקטיווי על ידי דקלום".

המהפכה השנייה היא זו שהביאה שינוי מהותי בתחום - הצליל הפך לכתב. ידע, סיפורים, היסטוריה ומסורת יכלו סוף-סוף להישמר. "מדובר במשאב אדיר, שבלי הכתיב לא היה אפשרי", אומר דסקל. "הודות לכתב, ידע יכול להתפשט ולעבור גם בין אנשים מעבר למכשולי מרחק וזמן".

הטכנולוגיה המודרנית - ובמיוחד האינטרנט - הביאו למצב שבו ידע יכול להתפשט במהירות ובכמויות שלא היו קיימות בעבר. לדברי דסקל, כבר במאה ה-17 נבנתה תשתית מדעית מדהימה של שיתוף ידע, והחלו להופיע כתבי עת שהיוו פורום של ויכוח. כל זאת, בעזרת הדפוס שהיה כלי זירוז וקידום לידע האנושי הכתוב. הקדמה הטכנולוגית, שאיפשרה רשתות תקשורת גלובליות מהירות כמו האינטרנט והטלפון, הביאה לכך שהזמינות והכמות של הידע גדולה מאי פעם. "כרגע מי שעושה את הפעולה הוא האדם", מסביר דסקל. "הכלי המסייע עובד לצדך והופך את החשיבה ליותר אפקטיווית".

הזמינות של מקורות ידע כמו אנציקלופדיות, מילונים ועמודי מאמרים מקוונים היא אמצעי עזר, אך הבעיה היא שאין אמצעי סינון מוצלח למיקוד המידע הדרוש באופן מדויק. "מנועי חיפוש יעברו מהפכה, רק כשהם יהיו סוכנים אינטליגנטים של המחפש ויהיה להם את פרופיל הקוגניטיווי שלו", מעריך דסקל.

כדי שהמחשב יבין את דרכי התקשורת של בני האדם, הוא צריך להבין את הקשרים האסוציאטיוויים ואת כיוון החשיבה. המצאת מחשב, שיידע לתקשר עם האדם, מצריכה בחינת אופני התקשורת של בני האדם זה עם זה. התקשורת האפקטיווית ביותר, בעיניי דסקל, היא דיבור ולכן העברת מידע באמצעות טקסט לא יכולה להיות מספיק יעילה.

"יש לנו אשליה שיש תקשורת בינינו לבין תוכנות באמצעות 'תיבות שיח'", טוען דסקל. לדבריו, המתכנתים רק צירפו את האפשרויות הפופולריות ביותר, ונתנו למשתמש רק את האפשרות הבסיסית ביותר לאשר או לא. ברוב המקרים, המשתמש מתייאש מהתהליך ובוחר בברירת המחדל. "היתרון האדיר של מהפיכת הכתב הוא בעוכרי המהפכה הבאה", מוסיף דסקל.

על מנת לתקשר בצורה יעילה עם המחשב אנו צריכים דווקא לחזור אחורה, למהפכה הקודמת, לדיבור. קריאה של נתונים והקלדת טקסטים הן פעולות אטיות, שבולמות חלק גדול מהיתרונות שהמחשב מספק. דרוש אימון רב כדי להגיע לשליטה בהגדרות השונות ולהקלדה מהירה, והפעולות המסובכות האלה דורשות מאמץ מחשבתי. "ככל שנהיה פחות טרודים בפעולות הבסיסיות והיום-יומיות, כך יהיה המוח שלנו פנוי לעסוק יותר בחשיבה יצירתית", טוען דסקל.

הבעיה היא שהמחשב, שעדיין נמצא בינקותו מבחינת התקשורת עם בני האדם, דורש ארגון מדויק של הקלט שאנו מזינים אליו. הוא חייב להיות מסודר בתבניות מוגדרות כדי שיבין את המידע, אך השפה המדוברת אינה מסודרת כלל, וקשה מאוד להתאים אותה לתבניות האלה. בנוסף, הדיבור כולל מידע רב - מעבר למלים עצמן - שמסתתר בתוך האינטונציה. על כל אלה נערמות בעיות טכניות נוספות, הקשורות לבידוד הדיבור משאר הרעשים הסביבתיים ולביצוע ניתוח של המשפט כדי לפרק אותו לאלמנטים השונים שלו (parsing).

אחת הדרכים לבדיקת יכולת המחשב לתקשר עם אדם היא מבחן טיורינג. אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי הנחשב אבי מדעי המחשב, הגה ב-1950 מבחן שבו אדם משוחח בשפה טבעית עם שני בני זוג הנמצאים בחדרים אחרים, כשאחד מהם הוא מחשב. המחשב עובר את המבחן אם האדם לא מצליח לזהות מי מבני זוגו אינו בשר ודם. עדיין לא נמצא פיתוח טכנולוגי שמתקרב לעמידה בדרישות המבחן.

"כבר לפחות 10 שנים מבשרים שבקרוב מאוד תהיה תקשורת מדוברת עם מחשבים", מספר דסקל. הבעיה היא מסובכת בהרבה, ולא בכדי מושקעים מאות מיליוני דולרים בפרויקטים של זיהוי שפה טבעית. אף שזיהוי מלים בודדות כבר אפשרי, הטכנולוגיה עדיין לא מסוגלת לקבוע את המשמעות מתוך ההקשר.

הבנת ההקשר וניתוח משפטים הם תנאי הכרחי אך לא מספיק, כדי שמחשבים יעברו את משוכת ההבנה - דרוש תנאי נוסף. "רק כשתהיה לי רובוטית במשרד - כזו שאהיה מסוגל להגיד לה 'את זוכרת את הנודניק שהיה כאן לפני חודשיים והציע לי פרויקט, היום אני צריך לדבר איתו' - נגיע להבנת ההקשר. גילוי המשמעות המעשית העומדת מאחורי משפט כזה דורש ניחושים רבים, שבני אדם עושים כל הזמן בקלות". לטענת דסקל, הוא אינו רואה באופק את המחשב שידע לעשות את הפעולות הללו.

בנוסף, יש אלמנטים נוספים בתוך השפה, שיהיה קשה מאוד להעביר למחשב: רגשות כמו כאב וצער, המתבטאות בין היתר בהבעות ובשפת גוף, או תנועות ידיים שממחישות ומחזקות את הטיעונים הלוגיים בדיבור. "בעבר חשבו שהמלה היא החלק החשוב, וכל השאר הוא 'פרה-לינגוויסטיקה', ליד השפה", אומר דסקל. "היום ידוע שכל האלמנטים האלה מרכיבים ישות אחת".

הקוגניציה, המרכיב הראשוני והחיוני ביותר של החשיבה, היא אם כן חזון רחוק. אבל המהפכה הטכנולוגית משפיעה על המחשבה באופנים אחרים, אומר דסקל. התפתחות טכנולוגיות וסוכני חיפוש חכמים, שמנסים להבין את האדם ואת רצונותיו, הם אלה שיוצרות בנו את השינוי. הטכנולוגיות יחייבו את האדם לשפר את החשיבה שלו, ולמקד את דרישותיו בצורה טובה יותר. לכן, אומר דסקל, המהפכה הקטנה היא שהתקשורת עם המחשב דווקא עוזרת לאדם להבין את עצמו טוב יותר. או כפי שאמר זאת סוקרטס: "דע את עצמך".

חוליית קישור
אתר האינטרנט של הפרופ' מרסלו דסקל:
http://www.tau.ac.il/humanities/philos/dascal