צה"ל ימגן בסיסי צבא, אך לא את היישובים

צה"ל מצא פתרון לפגיעה ישירה של נשק תלול מסלול בבתי מגורים, ואף נערך להקמת מבנים ממגונים כאלה במחנות צבאיים באזור עוטף [[עזה]]. אלא שהמיגון הזה אינו מיועד לישובים האזרחיים בעוטף עזה. רמת המיגון הניתנת ביישובים האזרחיים סביב עזה, בבתי המגורים, בבתי הספר ובמוסדות ציבוריים אחרים, יכולה לתת מענה חלקי בלבד לנשק תלול מסלול. מדובר בהגנה מפני רסיסים בלבד. במצב של פגיע ישירה - לכל המבנים הללו אין מיגון הולם.

ב"ידיעות אחרונות" דווח, כי פתרונות המיגון שמצא צה"ל למבנים בתוך מחנות צה"ל עברו מאז תחילת השנה סדרה של ניסויים ב[[חיל ההנדסה]]. בעקבות ניסויים אלו נקבעו סטנדרטים מחמירים להקמת המבנים הממוגנים. על פי הדרישה המבצעית של פיקוד הדרום, עמדו המבנים, שעברו את הניסויים, בפני פגיעה ישירה של מרגמות מסוגים שונים – עד קוטר של 120 מ"מ – ועמדו בפני פגיעה של רקטות [[קסאם]] עם חומר נפץ תקני. יתרה מזאת, המבנים עמדו בפני סדרה של פגיעה ישירה – אחת אחרי השניה.

הניסויים כללו הן מבנים טרומיים והם מבנים רגילים. ההגנה שנותן הפתרון שמצא הצבא היא לא רק מפני פגיעות ישירות בגג אלא גם מפני פגיעות בקירות החיצוניים של המבנים. ואם לא די בכך – את המבנים הממוגנים הללו ניתן יהיה בעתיד להמשיך ולשדרג כדי שיוכלו לעמוד בפני פגיעה ישירה של נשק כבד עוד יותר.

אבל ליישובים האזרחיים הפתרון הזה לא הוצע. זאת למרות שבדרישה המבצעית שאושרה על ידי פיקוד הדרום ועל ידי פיקוד העורף, העוסקת במיגון היישובים באזור עוטף עזה מפני נשק תלול מסלול, נאמר במפורש, כי המיגון "אמור לתת פתרון שלא ייפגעו אנשים והנזק יהיה מינימלי". מה שהם קיבלו הוא הגנה מפני רסיסים של חומר נפץ שהתפוצץ במרחק של כמה מטרים מן המבנים. למותר לציין שהדרישה המבצעית במקרה של המבנים הממוגנים במחנות צה"ל הרבה יותר מפורטת ומחמירה.

מקורות צבאיים מציינים, כי הפער במחיר בין מבנה ממוגן מפני פגיעה ישירה לבין חדרי הביטחון המצויים ביישובים מגיע לעשרות אחוזים. לדבריהם, הנחת העבודה היא שהתכנות של פגיעה ישירה של קסאם במבנה מגורים היא מינימלית. חדר ביטחון עולה 65 אלף שקלים, ואליו מחירו של מבנה ממוגן הוא כפול.

אך אם הסיכוי לפגיעה ישירה של פצמ"רים במבנים הוא כל כך נמוך, מדוע מבצע הצבא ניסויים, מכין תוכנית ומפרטים ונערך להקמת מבנים ממוגנים יקרים כאלה בתוך מחנות הצבא? האם חמ"ל והיושבים בו עולים בחשיבותם על כיתת תלמידים בבית ספר?

עוד טוענים מקורות צבא, כי התקציבים למיגון מבנים במחנות צה"ל ולמיגון מבנים בישובים אזרחיים מגיעים ממקורות שונים. הראשון מתקציב הביטחון והשני מתקציב האוצר. אלא שבשני המצבים מדובר בתקציב המדינה. וממתי יש עדיפות למיגון חיילים על פי מיגון אזרחים הנמצאים באותו תא שטח, תחת אותם איומים?

בתשובה לביקורת של מבקר המדינה שעסקה במיגון היישובים בעוטף עזה מינואר 2006 עונה הצבא: "הפתרון של חדרי הביטחון ניתן לאור הדרישה המבצעית במרה לצמצם ככל הניתן פגיעה בנפש. לא נמצא פתרון אחר שייתן מענה דומה בכפוף ללוחות הזמנים, למגבלה התקציבית ולכללי השוויון.

אין צורך למגן כל כיתה או בית. אפשר היה להציע ליישובים למגן כמה כיתות בכל מבנה שניתן להסתתר בהן מפני פגיעה ישירה או כמה מבנים מרכזיים בכל יישוב. לאחרונה הוחל בעבודות מקיפות של מיגון גני ילדים בעוטף עזה. נכון לעכשיו אין תוכניות ותקציבים למגן בתי ספר, מבני ציבור, מתנ"סים וכו', מפני פגיעות ישירות.

דובר צה"ל מסר בתגובה: בחינות חלופות המיכון ליישובי סובב עזה נעשית על ידי פיקוד העורף בהתאם להנחיות משרד הביטחון ובהתאם למסגרת התקציב שהוקצתה לכך על ידי הממשלה. בשנת 2004 כשהחלה עבודה המטה בנושא, התקבלה בפיקוד העורף מדיניות המיגון שאישורה בידי הממשלה, ונקבע כי אמצעי המיגון ייתנו מענה לפגיעה סביבתית קרובה ולא לפגיעה ישירה של נשק תלול מסלול.
"בפיקוד הדרום מתקיימת עבודת מטה בנושא מיגון הבסיסים, וטרם התבצע מיגון של מבנים כנגד פגיעה ישירה של נשק תלול מסלול. עם זאת, בכוונת צה"ל למגן מבנים שמוגדרים חיוניים, קרי חמ"לים, שאמורים להמשיך לתפקד גם במקרה של פגיעות ישירות בבסיס, וחדרי אוכל, שבם יש ריכוז גבוה של חיילים והם מהווים מרחב מוגן יחיד במקרה של התקפה".