"בארץ כולה רווחת כרייה בקרקע חקלאית, בידי חקלאים או קבלנים, באופן לא חוקי", אומר [[מבקר המדינה]], [[מיכה לינדנשטראוס]], בדו"ח על האגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. לדבריו, החומר הנכרה באופן לא חוקי נמכר לצרכים שונים, החל מחממות ועיבוי גינות באדמה ועד לייצור שיש, שימוש תעשייתי וחומר מילוי ומצעים למבנים ולדרכי גישה.
נכסי המדינה כוללים, בין היתר, את כל המכרות וה[[מחצבים]] מעל הקרקע או מתחת לפני הקרקע. על פי החוק, הפעלה של מכרה או כרייה בקרקע טעונה רישוי שניתן על ידי המפקח על המכרות במשרד התשתיות, משרד החקלאות ו/או על ידי מינהל מקרקעי ישראל (אם מדובר בשטח השייך למינהל), הזכאי לקבלת תמלוגים עבור כרייה שנעשתה בהסכמה. כרייה ללא היתר היא עבירה פלילית המסבה נזקים סביבתיים ובטיחותיים.
דו"ח המבקר קובע שב-2002 היה היקף הכרייה ללא היתר בהיקף של מעל 5 מיליון מ"ק, לא כולל כריית חול ים, [[כורכר]] וחומר מחצבה. הנזק הישיר למדינה נובע מאי קבלת תמלוגים על מכירת החומר שנכרה, והנזק העקיף שנגרם לה נובע מהכורח לממן בכספי ציבור את תיקון הנזקים שחוללה הכרייה.
על הכרייה בקרקע חקלאית והפיקוח עליה מופקדים גורמים שלטוניים רבים ואולם, לדברי המבקר, טרם הוסדרה חלוקת הסמכויות והאחריות להיתר הכרייה והפיקוח עליה בין משרד החקלאות לגורמים האחרים. לא נעשתה הבחנה בין עבודות להכשרה קרקע לחקלאות, לבין כרייה. אין במשרד החקלאות נוהל המסדיר את הליך הפנייה של חקלאי המעוניין בכרייה בשדהו ליחידת המכרות, או למינהל מקרקעי ישראל. כתוצאה מכך, כמות הקרקע שנכרתה שלא כדין ואיכותה נאמדה פעמים רבות רק לאחר מעשה והכורים לא שילמו את התמלוגים והאגרות עבור החומר שכרו.
המועצה האזורית עצמה עין
גם הרשויות גרמו, בדיעבד, לכרייה פיראטית. המבקר מצא שרשות הניקוז שרון אישרה שלא כדין לקבלן עבודות עפר לבצע עבודות ניקוז וכרייה בתחום קיבוץ געש בעומק של 25 עד 30 מ', פי עשרה מהעומק שאושר לו מלכתחילה. "הקבלן הפך את האתר למכרה לכל דבר וכרה כ-500 אלף מ"ק חול ללא היתר של המפקח על המכרות ושל [[מינהל מקרקעי ישראל]], ללא רישיון עסק ובלי לשלם למינהל תמלוגים בשיעור של יותר מ-6 מיליון שקל והכל שלא כדין", קובע המבקר. "פעולה זו נעשתה תוך עצימת עין של אנשי המועצה האזורית השרון ושל רשות הניקוז של מפקחי המינהל".
המבקר אומר שעד לסיום הביקורת, ביוני 2005, לא הגיש מינהל מקרקעי ישראל תלונה פלילית למשטרה ולא תביעה אזרחית נגד הקבלן כדי לגבות את התמלוגים המגיעים ממנו, אף שהמינהל החליט על כך עוד ביוני 2002. גם המשטרה לא פתחה בחקירת האירועים, אף שקצין הביטחון של המינהל דיווח לה במארס 2002 על המעשה החמור.
"לפרקים הכרחי להכשיר קרקע חקלאית באמצעות חפירה רדודה, כדי לשמר את איכות הקרקע ולהבטיח את ניקוז המים", אומר המבקר. "מנגד, כרייה עמוקה בקרקע חקלאית שלא בהיתר, כפי שמתגלה באיזורים רבים, מקעקעת את שלטון החוק ומנוגדת לשימור הקרקע ולפיתוח סביבתי. לדבריו, לכרייה כזו השפעות שליליות שמתעצמות מכיוון שהקרקע היא משאב חסר ומתכלה; היא מסלקת קרקע חיונית ועלולה ליצור בעיות ניקוז וסחף. במקרים רבים, מנוצלים אתרי הכרייה הפיראטיים לאחר תום הכרייה כמטמנות אשפה בלתי חוקיות, תוך הסבת נזקים כספיים וסביבתיים למדינה. הסרת שכבת בקרקע העליונה גם מקרבת את פני הקרקע למי התהום, ובכך חושפת אותם לזיהומים ומסכנת חיי אדם בקרבת השטח הכרוי".