עצומה לשיתוף נשים בוועדת חוץ וביטחון

25 אירגוני נשים חתמו על עצומה הקוראת לחברי כל הסיעות ב[[כנסת]] למנות אישה לוועדת חוץ וביטחון. זאת, על פי חוק שעבר בכנסת בשנה שעברה, לגבי ייצוג הולם של נשים בכל ועדה שעוסקת בנושאים מדיניים.

"משום שמספרן של חברות הכנסת כה נמוך, משום שקולותיהן המגוונים של נשים אינם יכולים להישמע, משום שמערכת הביטחון מדברת בקול גברי, משום שאנו זקוקות לתרבות של שלום, בשל כל אלה, אנו קוראות למנות אשה לנציגת הסיעה בועדת חוץ וביטחון", נכתב בעצומה.

אירגוני הנשים מדגישים בעצומה את התיקון האחרון לחוק שיוויון זכויות האשה, הקובע במפורש כי יינתן "ייצוג הולם בועדה ציבורית ובצוות לעיצוב מדיניות לאומית בכל נושא לרבות בנושאי חוץ או ביטחון, או לשם מניעה, ניהול או פתרון של סכסוך מדיני או בינלאומי, לרבות ניהול משא ומתן, ובכלל זה לקראת חתימה על הסכם ביניים או על חוזה שלום."

הנשים מביעות שביעות רצון על עצם קיומו של החוק, אולם מותחות ביקורת על כך שהמחוקק נמנע מלחייב מינוי כמות מינימלית של נשים בוועדה, ועל כך שלא נקבע מנגנון ישום ואכיפה של החוק.

חברת הכנסת לשעבר וסגנית ראש עיריית [[תל אביב]], [[יעל דיין]], אמרה לוואלה! חדשות, כי חתמה על העצומה מכיוון שיש תחושה שהנשים לא מעורבות מספיק בקבלת החלטות, אך תהיה זו טעות לחשוב שאין נשים בוועדת חוץ וביטחון. "זה לא נכון שאין נשים בוועדת חוץ וביטחון, אני הייתי חברה עשר שנים בוועדה, נעמי חזן וזהבה גלאון היו חברות תקופה ארוכה", אמרה.

עוד אמרה דיין, כי "שיתופן של נשים בוועדות כספים וחינוך אינה פחותה משיתופן בוועדת חוץ וביטחון. ועדת חוק ומשפט יותר חשובה. הבעיה הגדולה יותר, היא שאין ראשי ועדות שהן נשים, דבר משמעותי יותר מהשתתפות בוועדת חוץ וביטחון". דיין הוסיפה, כי היא מצרה על כך שלא משתפים נשים בתכנון הסכמי שלום ובצוותי היגוי לפעילות מדינית, "אצל הסורים יש נשים, אצל הירדנים יש נשים, גם אצל הפלסטינים יש נשים, רק אצלינו אין".

מדוברה של [[יו"ר הכנסת]], [[דליה איציק]], נמסר כי גם בכנסת הזו חברה בוועדה אישה, עמירה דותן ממפלגת קדימה. "צר לנו שארגוני הנשים שלחו מכתבים כאלה בתפוצת נאטו לפני שהם בדקו את הדברים".

אילנה אפללו-פרץ מאירגון "אישה לאישה" אמרה בתגובה, כי "עצם זה שאומרים שישנה אישה אחת, מלמד על המצב הקשה של הנשים. בכנסת הקודמת אתי לבני הייתה ממלאת מקום בוועדה לזמן קצר והוחלפה. הנשים שחברות בוועדה תמיד היו נשים ראויות, אך את ההחלטות מקבלים גברים".

אפללו-פרץ הוסיפה כי יש נטייה לשים נשים בוועדות המסורתיות כמו הוועדה לקידום מעמד האישה. "נושאי חוץ וביטחון מאוד משמעותיים במדינה שלנו ומשפיעים על סדרי עדיפויות בנושא התקציב ואיך נראית המדינה בתחומים רבים אחרים. עוד אמרה, כי נשים יכולות להביא פרספקטיבה אחרת מאשר "דרך הגנרלים" ושקולן לא נשמע בסיכסוך בחברה הישראלית.

דוברת שרת החינוך, [[יולי תמיר]], שהייתה אחת מיוזמות התיקון לחוק שהתקבל ב-2005, אמרה כי השרה תמיר פועלת שנים רבות לקידום נשים לתפקידי מפתח בחברה בכלל ובמערכת הפוליטית בפרט וכי החוק מייצג את השקפתה לגבי מעמדה של האישה במערכת הפוליטית. "השרה תמיר סבורה שיש לפעול בנחרצות לשילובן של נשים בכל תחומי המפתח במדינה".