כסף ורייקי / ניר

אמרת הרבה מאד דברים, וקשה להגיב לכולם בבת אחת, מפני שחלק מן הדברים הם רעיונות של דרכי תשלום וחלקם האחר הוא הסוגיה עצמה, האם וכמה יש לשלם כסף על איזון רייקי, או לימוד רייקי, או שניהם או אף אחד מהם.
ניתן לגשת לבעיה הזו, אם בכלל קיימת, מכמה כיוונים, ופה מתחילים להתבלבל ולהתפזר. אז תרשה לי להתחיל דווקא במשהו שאתה אמרת והוא : "אני לא חושב שיש משהו ללא תמורה..."
אם לכל דבר ישנו תמורה,( ויש כאלה שהפכו את זה למעין חוק יקום, חוק קוסמי) אז גם לרייקי יש תמורה. מורה רייקי צריך לקבל תמורה, מאזן רייקי צריך לקבל תמורה עבור האיזון , נכון ?
מסכים?
אם כן, אז מה הבעיה עם כסף כאמצעי פשוט, ברור, מקובל, למתן תמורה ?
במה פסול כסף מלשמש כתמורה עבור רייקי ?
כסף הוא כסף, פיסת נייר, מטבע נחושת, לא יותר. הוא סמל. והבעייתיות שהוא מייצג עם רייקי כפי שנדון פה היא משמעותו כסמל. משום מה נוטים כה בקלות להפוך את הכסף למשהו מלוכלך, אך עם זאת כה נחוץ כדי לקנות בשר וחלב, במיוחד כשמדובר בתחומים רוחניים. שם רווחת מעין דעה כי כסף ורוחניות לא הולכים יחדיו....הסבר ממצה מדוע קיים מעין קונפליקט בין רוחניות לכסף אף פעם לא קיבלנו, ועדיין אנו מניחים כי זה בהכרח נכון.
וכמה עובדות חדשות על רייקי וכסף:
בגאקאי, המוסד היפני, ממשיך דרכו המסורתית "האמיתית" של אוסואי משלמים החברים כסף.נקודה.
בהודו, יכול אדם ללא חשש לפשוט את בגדיו היומיומיים, לשים גלימת סאדהו, ולצאת לדרך רוחנית, כאשר הכלי היחידי אותו הוא נושא הוא קופסת פח לקיבוץ נדבות (כפי שאנו קוראים לזה כאן), והוא אכן יקבל נדבות. אף נהג אוטובוס הודי לא יסרב לבקשת סאדהו לתפוס טרמפ. שם , ישנה מסורת רוחנית עשירה ומושרשת היטב בכל הרבדים של החברה ההודית, לכן נושא הכסף כלל לא עולה על הפרק. אדם שפונה לדרך רוחנית מקבל "סעד" ורווחה (קטנים אמנם ביחס למונחים הללו במערב) באופן יסודי ומהותי, הנובע מן התשתית הבסיסית של החברה.
בחברה המערבית, שקידשה את סמל הכסף והפכה אותו לאבן בוחן למהו אדם מוצלח, אדם חכם וכו' ישנה בעיה אמיתית עם רייקי או שאר תאוריות רוחניות כמו מדיטציה (אגב, מה נעלה במדיטציה על משהו אחר, לדבריך ? ). קשה מאד למצוא משקולת שתכריע מהו "הסכום הנכון" עבור איזון, לימוד, השתתפות בסדנת Sharing וכו'.לדעתי, זהו מקור הבעיה.
וזו בעייה מערבית פרופר, לכן היא גם יחסית, וכלל לא עקרונית פילוסופית שיש ללבן אותה במידה כזו של תקיפות...
איזי.
ביהדות נושא הכסף והתמורה הרוחנית הוא די דומה ליחס ההודי. בגלל אופי היהדות ורוחה יכול לקבל אדם "סעד רוחני" אצל רבו מבלי שנושא הכסף יעלה...
חלק לא מבוטל מן הציבור החרדי מקיים אורח חיים של לימודים רוחניים יהודיים ונתמך כלכלית ע"י הממסד הפוליטי, ולכן לא עולות שם בעיות של רוחניות vs. כסף.
ונרד מן הכלל אל הפרט:
הרבה אנשים מעניקים איזונים חינם, ואחרים לא.
כל מאסטר או מטפל ברייקי קובע את מחירו. מה רע בזה ? יש לנו החופש לבחור אצל מי ומה לקבל איזון, אז אם מר X. בוחר ב 1000ש"ח לאיזון ואחר ב – 50 ¤, אשריהם וטוב להם. יש דבר כזה שנקרא "כוחות השוק" ועליו מבוססת כל הכלכלה הקפיטליסטית. זה לא יהיה שיעור בכלכלה, אך מחירי השוק בהחלט סבירים ונוחים למרב האנשים. אם אדם רוצה ללמוד רייקי ולא יכול כי אין לו כסף, שיבקש ללמוד חינם...יש הרבה מאסטרים שיעשו זאת בשמחה. הוא יכול גם לתת תמורה אחרת, כמו שהועלה פה ע"י אנשים אחרים...