כך ניתן לעכב הופעת מחלות אלרגיה אצל ילדים

עובדות מוכיחות שמשפחות בהן קיימת נטיה למחלות אלרגיות יכולות לנקוט צעדים שעשויים לעכב או להפחית הופעה של מחלות [[אלרגיה]] אצל ילדיהן.

ד"ר יעקב הרשקוביץ, מנהל המרפאה לאלרגיית ילדים בבית החולים סורוקה, אומר כי האסטרטגיה העיקרית במניעת אלרגיה למזון מבוססת על איחור החשיפה למזונות בעלי נטייה אלרגטית. לדבריו, מכיוון שילדים צעירים חשופים יותר לאפשרות של "ריגוש אלרגי" ממזון מאשר ילדים יותר גדולים, מומלץ לאמהות להיניק לתקופה של לפחות שישה חודשים, במידת האפשר.

עוד הוא ממליץ, כי אמהות עם תינוקות בסיכון גבוה לפיתוח מחלות אלרגיות צריכות להימנע מאכילת מוצרי מזון אלרגנים, כמו למשל חלב פרה ומוצריו שיכולים לעבור בחלב אם ובכך "לרגש" את התינוק אלרגית.

ד"ר הרשקוביץ ממליץ לעכב את התחלת ההאכלה במזון מוצק עד גיל שישה חודשים. עוד הוא ממליץ לתת כל מזון חדש בנפרד, כך שניתן יהיה לזהות מיד ולהוציא מהתזונה כל מזון החשוד כגורם לתגובות אלרגיות. מוצרים כמו ביצים ודגים מומלץ להוסיף רק בגיל שנתיים, ובוטנים ואגוזים רק בגיל שלוש.

באשר לאלרגיות הנגרמות מקרדית אבק הבית ממליץ ד"ר הרשקוביץ, למנוע חשיפת ילדים לאבק בגיל צעיר, על ידי פעולות מכוונות. לדבריו, מחקרים הוכיחו שמניעת חשיפת הילדים ל[[קרדית האבק]] מונעת התפתחות של אלרגיה ליצורים אלו.

בין השאר, מומלץ לצפות ולאטום מזרונים וכריות בשעוונית או בחומרים אחרים כדי למנוע מהקרדית להיכנס למקומות אלה או לצאת מהם, הוצאת שטיחים וצעצועי פרווה מחדר השינה של הילד, הפחתת הלחות באויר החדר, מניעת שימוש במכשירי אדים המעלים את הלחות היחסית בחדר ומעודדים התרבות של קרדיות וגם של עובש, וכן סילוק של חפצים אוגרי אבק מהחדר.

ד"ר הרשקוביץ אינו ממליץ על הוצאת בעלי חיים מהבית, משום שמחקר שנעשה לאחרונה מראה שהימצאותם של בעלי חיים בבית תינוק מהלידה דווקא מפחיתה את הסבירות של התפתחות מחלות אלרגיות, כולל אלרגיה לאלרגנים מבעלי חיים אלה. עם זאת, אצל תינוק שכבר פיתח מחלות אלרגיות אחרי לידתו, חשיפה לחיות מחמד עלולה לגרום לריגוש לאלרגנים אלה ולתגובות אלרגיות.