הכנסת דחתה 2 הצעות אי אמון בממשלה

הכנסת דחתה הערב שתי הצעות אי אמון שהגישו הליכוד וישראל ביתנו.

הצעת האי אמון של הליכוד, בשל ייקור מחירי הלחם, נדחתה ברוב של 56 ח"כים. 42 ח"כים הצביעו בעד. הצעת האי אמון של ישראל ביתנו, בעניין תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה, נדחתה ברוב של 58 ח"כים. 39 ח"כים הצביעו בעד ו-5 נמנעו.

שר התמ"ת, אלי ישי, הציע בדיון להקים מנגנון לסבסוד מחירי הלחם ולפיצוי אוטומטי לנפגעי ייקור הלחם. ח"כ ישראל כץ (הליכוד) הזהיר מעליית מחירי החלב, שצפוייה, לדבריו, להתרחש בקרוב.

ח"כ משה כחלון (הליכוד), קרא להעביר חלק מהכסף שיועד לפלסטינים, לטובת יהודים עניים. לדבריו, על שר הביטחון, [[עמיר פרץ]], להעביר רק 30 מיליון שקלים לפלסטינים ואת היתרה - 20 מיליון, לחלק ליהודים. את ראש הממשלה, אהוד אולמרט, כינה ח"כ כחלון "חותם סדרתי על עליית מחירי הלחם". בהתייחס למפלגת הגמלאים, חברת הממשלה, אמר כחלון: "עצמתם עין בצורה מאד לא יפה. זה מסר אנטי חברתי ממדרגה ראשונה. שתקתם והצטרפתם לקדימה".

ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), נאם נגד תקצוב ההשכלה הגבוהה, וטען כי הוא "מוטעה ולקוי מיסודו". מנתונים שהציג בהצעת האי אמון, עולה כי קיים פער בין מספר הסטודנטים אשר לפיהם מתוקצבת מערכת ההשכלה הגבוהה - כפי שמופיע בספר התקציב, לבין מספר הסטודנטים הלומדים במערכת בפועל. לדברי מילר, המספרים בתקציב לא משקפים את צרכי המערכת האמיתיים. "מי שאחראי על הכסף לא בדיוק יודע לספור", אמר.

הממשלה, לדבריו, מתעלמת מהבטחותיה לציבור הסטודנטים ולא מיישמת את החלטות ועדת וינוגרד, להורדת שכר הלימוד. "לממשלה לא אכפת מההון האנושי החשוב של מדינת ישראל - מציבור הסטודנטים. כל מי שיתמוך בה יוצא נגד ציבור שלם שמחפש השכלה ורוצה לבנות ולהיבנות בארץ זו".

שרת החינוך, יולי תמיר (העבודה) אמרה בתגובה, כי אין אמת בטענה שנושא ההשכלה הגבוהה נשמט מתקציב הממשלה, וכי תוכנית ההלוואות תתן פתרונות לכל מערך שכר הלימוד בהשכלה הגבוהה. "זאת התוכנית היחידה שהיתה מקובלת על כולם. יש בה פיתרון לחלק ניכר מן הבעיות של ההשכלה הגבוהה".