הצעת חוק-זכויות לקויי הלמידה

יום שני כ"א בכסלו תשס"א, 18 בדצמבר 2000

גיא פינקלשטיין. "כל חיי כאדם
דיסקלטי רצופים במאבקים להגיע
להישגים לימודיים"

מאת ראלי סער

בשבוע הבא עתידה ועדת החינוך של הכנסת לדון בהצעת החוק שתעגן
את זכויות התלמידים עם ליקויי הלמידה )דיסלקטיים( במערכת
החינוך הרגילה. זאת, כדי להכין את ההצעה לקריאה ראשונה. הצעת
החוק מכירה בזכותם של התלמידים לקויי הלמידה לבטא את יכולתם
האישית וכישוריהם במסגרת הכיתות הרגילות, ולא רק בחינוך
המיוחד. ההצעה גם מטילה על המדינה את החובה לספק להם שירותי
חינוך ואבחון, בהתאם לצרכיהם המיוחדים - כפי שמקובל בארצות
המערב.

בתחילה כללה הצעת החוק גם את עיגון זכויות הסטודנטים לקויי
הלמידה במוסדות להשכלה גבוהה. ההצעה קבעה כי "לקויי הלמידה
אינם זוכים לתמיכה בתהליך הלימודי במסגרת הלימודים הגבוהים".
אך המועצה להשכלה גבוהה - החרדה לחופש האקדמי של האוניברסיטאות
- הצליחה לשכנע את ועדת החינוך להשמיט את הסטודנטים מהצעת
החוק, בנימוק שהלימוד באקדמיה שונה מהלימוד בגן הילדים, בבית
הספר היסודי או בתיכון.

לפי ההערכה הרווחת אצל אנשי המקצוע מתחום החינוך, כ -10%-מכלל
התלמידים, כלומר כארבעה תלמידים בכל כיתה ממוצעת, סובלים
מליקויי למידה ומתקשים לסגל את הכישורים הבסיסיים הנדרשים מכל
אדם לומד: קריאה, כתיבה ויכולת לחשב מספרים. בעוד שכל תלמיד
רגיל רוכש במשך שנת לימודיו הראשונה את היכולת לקרוא, התלמיד
הדיסלקטי - שאין כל פגם באינטליגנציה שלו - אינו יכול לצרף את
ההברות לכלל מלים שלמות, ועל כן מתקשה מאוד בקריאה.
מערכת החינוך מכירה במגבלותיהם של התלמידים לקויי הלמידה.
בבחינות הבגרות, למשל, הם נהנים משורה של הטבות בהתאם
למוגבלותם.

לאחר 12 שנות לימוד רצופות מאבקים במערכת החינוך, מתחיל
הסטודנט לקוי הלמידה בסדרה חדשה של מאבקים, והפעם במסגרת
לימודיו הגבוהים. כדי שמשרד החינוך יעניק לו הקלות בלימודים,
עליו לעבור אבחון שיקבע את סוג מוגבלותו. אבל האוניברסיטאות
אינן מוכנות להכיר באבחונים האלה, ודורשות מהסטודנטים לעבור
אבחון מחדש, שעלותו עד כאלף שקלים. כך ששכר הלימוד לסטודנטים
אלה מתייקר בשנת הלימודים הראשונה בעוד 10%.

מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, הטיל על הוועדה לתכנון ולתקצוב
במועצה להשכלה גבוהה )ות"ת( לפתח מערך אבחונים אחיד לסטודנטים,
שיהיה מקובל על כל האוניברסיטאות, בהתאם להמלצות ועדת המומחים
שהגישה מסקנותיה לות"ת לפני שנתיים.

יו"ר ות"ת, פרופ' נחמיה לבציון, אומר כי הוועדה אכן תפתח מבחן
כזה, והסטודנטים לא יחוייבו בתשלום. ואולם מבקר מדינה כבר העיר
לות"ת על איטיות הטיפול שלה ברווחת הסטודנטים לקויי הלמידה,
ועל כן סביר להניח שיעברו שנים אחדות עד שהסטודנטים ייהנו
משירותי אבחון בחינם.

קשיי ההתמודדות של סטודנטים לקויי הלמידה עם החיים האקדמיים
גורמים לכך שמחצית ואף יותר מהתלמידים לקויי הלמידה, מוותרים
מראש על ההשכלה הגבוהה. לפי הערכת ועדת המומחים, רק 5%-1
מהסטודנטים באוניברסיטאות הם לקויי למידה.

גיא פינקלשטיין, סטודנט לתואר שני בעבודה סוציאלית באוניברסיטת
תל-אביב, נאלץ להמתין 5 שנים עד שהתקבל ללימודי המאסטר שלו.
"את התואר הראשון, באוניברסיטת חיפה, סיימתי עם ציון ממוצע של
7.8אך נחוץ ממוצע של 8.5להתקבל לתואר שני בעבודה סוציאלית".
פינקלשטיין - שהוא גם מנכ"ל עמותת לשם, המטפלת ברווחת
הסטודנטים לקויי הלמידה במוסדות האקדמיים - התקבל לאוניברסיטת
תל-אביב לפנים משורת הדין, רק לאחר שזכה בפרס העובד הסוציאלי
המצטיין, מטעם ארגון העובדים הסוציאליים. ללא צבירת הישגים
מרשימים בעבודה ציבורית, ספק אם היה יכול להגיע ללימודי תואר
שני. לדבריו, "כל חיי כאדם דיסקלטי רצופים במאבקים להגיע
להישגים לימודיים".
לדברי פינקלשטיין, כ-5400 סטודנטים מקבלים שירותי אבחון והתאמת
הלימודים האקדמיים למוגבלותם בלימודים הגבוהים במסגרת עמותת
לשם. לדבריו, "באוניברסיטת תל-אביב קיימת מודעות גבוהה לטיפול
ברווחת הסטודנטים לקויי הלמידה, ונעשה מאמץ ניכר להציע פתרונות
שיענו על צרכיהם המיוחדים של סטודנטים אלה באוניברסיטה".

עופר צוק, סטודנט לתואר ראשון למשפטים וניהול באוניברסיטת
תל-אביב, חולק על מסקנותיו של פינקלשטיין. לדברי צוק, "במסגרת
שירותי האבחון שמקבל הסטודנט לקוי הלמידה באוניברסיטת תל-אביב,
המאבחן הדידקטי מצייד את הסטודנט בשורת המלצות כדי להתאים את
לימודיו האקדמיים למוגבלותו. כך למשל, יכול לקבוע המאבחן כי
הסטודנט צריך לכתוב את הבחינה על גבי מחשב נישא ולא בכתב יד,
או שעליו לקבל שירותי שכתוב בעת בחינה, או שעל הפקולטה להקצות
לו שעות מיוחדות עם מתרגל אישי, במטרה לעזור לו להבין טוב את
חומר הלימוד בעת ההרצאות".

לדברי צוק, "כל פקולטה אמורה ליישם את המלצות המאבחן, במסגרת
ועדת הוראה. אך לא תמיד ועדת ההוראה מתייחסת להמלצות המאבחן.
לעתים הפקולטה דוחה את הסטודנט בנימוקים של חוסר בתקציב לשעות
מאבחן, או שאין די מחשבים נישאים, או שאין כוח אדם שיכול להכין
את הבחינה על גבי המחשב, ואז הסטודנט לקוי הלמידה עומד חסר
אונים במאבקו מול הפקולטה".

לדברי צוק, באוניברסיטת תל-אביב 052 סטודנטים לקויי למידה,
"ולא כולם יודעים איך למצות את הזכויות המגיעות להם". לכן
החליט צוק להקים ארגון שיסייע לסטודנטים אלה במאבקם מול
האוניברסיטה. סגנית דיקאן הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, רבקה
אלישע, אמרה בתגובה כי "לא ידוע לנו על מקרים שסטודנטים לקויי
למידה לא קיבלו את המגיע להם, בגלל שיקולים תקציביים".

הקשיים של הסטודנטים לקויי הלמידה באוניברסיטה, שתיאר צוק, היו
עשויים להימנע בעתיד לו גם הם היו כלולים בהצעת החוק לזכויות
התלמידים לקויי הלמידה.
הצעת החוק מתארת בפירוט רב את מגוון שירותי הסיוע וההוראה מהם
זכאים ליהנות התלמידים לקויי הלמידה. מאחר שוועדת החינוך ויתרה
על ההגנה על זכויות הסטודנטים בחסות החוק, מיצוי זכויותיהם