משבר הדוט קום

התנפצות חלום הדוט.קום / צביקה אלברג "הארץ"

המשבר בישראל / יובל דרור

רק לפני שנה היה חלום האינטרנט בשיאו: הנפקות במחירים דימיוניים בבורסה, חלוקת אופציות לכל עובד,
גיוסי עובדים בהיקפים חסרי תקדים, השקעות של מיליוני דולרים במסעות פרסום ורכישות של חברות מכל הבא
ליד. כל מה שהדיף ריח של "דוט.קום" )על שם כתובות האינטרנט שמסתיימות ב- com.( סימל את עולם העסקים
המודרני, "הכלכלה החדשה", חסר הגבולות. כל יוזמה שרק ניתן היה לעלות על הדעת מצאה ביטוי בעולם
האינטרנט.

קשה להצביע על נקודת ציון בולטת אחת ברצף ההתרחשויות שהובילו למפולת חברות הדוט.קום, אבל ה-6
באפריל 2000, היום שבו החלה ההתרסקות הגדולה של מניות חברות הטכנולוגיה בבורסת נאסד"ק בניו יורק,
הוא ללא ספק נקודת ציון טובה לתחילת ההתפכחות מהחלום המקוון. טלטלת השערים בשוק ההון הייתה רק סימן
האזהרה הראשון למה שצפוי היה בחודשים שלאחריה: קריסת החברות שמניותיהן היו "המטבע" שבו שילמו
לעובדיהן ולחברות אותן רכשו התרחשה ברצף, ככל שהתבהר עד כמה עמוקים ההפסדים ועד כמה רחוקות ההכנסות
ממימוש.

רבים מציינים את קריסתה של Boo.com האירופית בחודש מאי 2000 כדוגמה לחברה הראשונה בעלת טכנולוגיה
מצוינת וביטחון עצמי שגירד את השחקים שהתרסקה באחת, עת כילתה את מזומניה בקצב חסר תקדים 120
מיליון דולרים בחצי שנה. Boo.comלא הייתה הראשונה או חריגה בניהול כושל, אולם הצורה שבה נפלה
החברה עוררה מתרדמתם בעלי עניין רבים, שחשבו שלהם זה לא יקרה. המשקיעים החלו לשאול את עצמם מה יעלה
בגורל השקעותיהם ולראשונה החלו לבקש מחברות האינטרנט להסביר לאן הולך כל דולר שהשקיעו בהן.

מפת הדוט.קום בשנת 2000 השתנתה משמעותית וגודלה כיום מצומצם הרבה יותר, גם במונחי שוווין הכלכלי
וגם במספרן. עם זאת סיפור הקריסה של חברות הדוט.קום אינו רק סיפור הקשור רק בבורסה ובמניות, מדובר
בסיפורן של מאות חברות שסגרו את שעריהן ושל עשרות אלפי עובדים שנפרדו מהמחשב, מתנאי שכר מעוררי
קנאה ומאופציות שמעולם לא מומשו. אלו מבין החברות ששרדו, עסקו במיזוגים ורכישות. 900 חברות, חלקן
מצליחות מאוד, אחרות שלדים מהלכים, או חברות שנכסיהן היחידים כוללים שם דומיין וכמה מחשבים עברו
ידיים במשך שנת 2000.

דוגמה אחת לחזון הדוט.קום שהכזיב היא שני אתרי הנשים המובילים ברשת: iVillage.com ו- Women.com
שנלחמו בשנת 0002 על תשומת לב של כל אשה ברשת. המשותף לשני האתרים, פרט לפנייה לקול הנשי, היו
הקשיים פיננסיים אליהם נקלעו. בראשית חודש פברואר 2001 נודע כי moc.nemoW תירכש על ידי מתחרתה
במניות בסכום של 25 מיליון דולר. ואולם, מאחורי עסקה זו כמו רבות אחרות בתחומי התוכן ברשת כיום
עומד ענק מתחום התקשורת המסורתית, במקרה זה חברת המדיה הרסט שתזרים מיליוני דולרים לקופת החברה
הממוזגת.

משבר הדוט.קום לימד את המשקיעים ואת החברות ששרדו כי הראשונים לא תמיד היו המנצחים: נתחי שוק
שנכבשו מהר ולא נשמרו, אבדו בקלות לטובת מתחרים. הגולש ברשת הוכיח שנאמנות היא דבר חמקמק, במיוחד
כשאתר מסוים כשל או שהמתחרה הציע בדיוק את אותו מוצר בדולר פחות או תמורת משלוח חינם. אתרים רבים
הקימו מערכות מסחר לביצוע עסקאות אבל לא השכילו לבנות מותג, או להקים מערכות שירות ולא ידעו לשלב
בין העולם הווירטואלי לבין הלא מקוון. ימי המשבר הבהירו ליזמים המשולהבים כי עסקי האינטרנט הם ככל
העסקים המסורתיים: הכנסות ורווחים הם גורמי המפתח להצלחת החברה. אי אפשר להתפרנס מרעיונות, מבריקים
ככל שיהיו, כל זמן שבבסיסם לא מונח מודל מוכח ליצירת רווחים.

שוק הדוט.קום הישראלי הגיב למשבר העולמי בתופעות שחיקו במדויק את המודל העולמי. הדבר בלט במיוחד
בשוק הפורטלים ואתרי התוכן המקומיים, אבל אפיין גם כמה אתרי מסחר בולטים. במסגרת זה בלטו בשנה
האחרונה קריסת אתרים )נטקינג, קומבינה, הומנט, שופי, הייפרניקס, גואי, RuSure והרשימה עוד ארוכה
מאוד(, מיזוגים בין אתרי תוכן )וואלה ו-IOL(, רכישת אתרים על ידי חברות אוףוליין )תפוז על סאני(,
צמצומים )Ynet, בבילון(, היבלעות בתוך חברות אם )נענע נשאבת לנטוויז'ן( מיצוב מחדש של אתרים
)אנליסט אונליין הפך מאתר מידע לאתר מסחר פיננסי(.

בישראל, כמו בחו"ל, מתייצב אט אט המודל של אתרי תוכן וסחר הנמצאים בבעלות משותפת של חברות אינטרנט
טהורות וענקי אוף-ליין בעיקר מתחום המסחר והתקשורת. כעת מדברים כולם על שוק בריא ונורמלי יותר לעל
כך שהכלכלה החדשה היא בעצם אותה כלכלה ישנה, עם אותם חוקי משחק.

עד כמה קצרים היו ימיה של אופנת הדוט.קום ניתן ללמוד גם מסיפורו של אתר המוסיקה המחתרתית IUMA .
האתר המתמחה במוסיקת אינדי, הציע בשנה שעברה, במסגרת מסע יחסי ציבור פרס של 5,000דולר לעשרת
ההורים הראשונים שיקראו לילדיהם על שם האתר - 10 תינוקות שהוריהם נענו ליוזמה, נושאים כיום בגאון
את השם המוזר הזה. אלא שבינתיים פשט האתר את הרגל וסגר את שעריו, העובדים פוטרו, הציוד נמכר וגם שם
הדומיין פנוי. ורק 10 אנשים ייאלצו בעוד כמה שנים להסביר לילדיהם ונכדיהם מדוע קוראים להם IUMA.



יצרני התוכן בישראל קורסים / יובל דרור


מצב הפורטלים בישראל לא יכול היה להיות גרוע יותר. עשרה חודשים אחרי המפולת הגדולה בבורסת הנאסד"ק,
מרגישים אתרי האינטרנט הישראליים את עוצמת הנפילה שבסופה רק החזקים, הטובים ובעיקר העשירים ישרדו.
ל-15 מעובדי "נענע", הפורטל של נטוויז'ן, שקיבלו בשבוע שעבר מכתבי פיטורים, כבר לא צריך להסביר
זאת. "אנחנו רוצים למנף את העוצמה של נטוויז'ן", הסבירו נציגי החברה. כאשר חברה מבצעת קיצוצים
למטרת "מינוף", היא בעצם אומרת: "נכשלנו. אנחנו מנסים לתקן". נענע נוסדה בשנת 99' ועד מהרה הפכה
לפורטל השני בפופולריות שלו בישראל. אבל למרות הנתונים המחמיאים, נענע נמאסה במהירות על נטוויז'ן
שראתה בפורטל ילד חורג שיודע רק להוציא כסף על שטויות כמו "תכני