רמון יפעל לעגן כללי הכניסה לישראל בחוק יסוד

הממשלה תדון בהחלטת בג"ץ בנושא התיקון ל[[חוק האזרחות]]. השר זאב בוים אמר, כי התיקון לחוק הכרחי שכן לפני כניסתו לתוקף היה היקף כניסת פלסטינים לישראל בתואנת נישואין בלתי נסבל. כך דווח בקול ישראל.

שר המשפטים, [[חיים רמון]], הודיע בתגובה להחלטה, כי "לקראת סיום תחולתה של הוראת השעה בעניין חוק האזרחות הוא יפעל בתיאום עם שר הפנים, רוני בר-און, לעגן את כללי הכניסה לישראל בחוק יסוד". לדבריו, "חוק זה יקבע כללים אחידים על כלל האוכלוסייה ולא יתמקד בקבוצות סקטוריאליות ומבלי שיגרע מהוראות חוק השבות".

רמון אמר, כי בכוונתו לבסס את החוק על אמנות בינלאומיות ועל החלטות מועצת אירופה שקבעה כי אין פסול בחוקי הגירה המקנים עדיפות לבני לאום השבים למולדתם ועל חוקים הנהוגים לגבי איחוד משפחות במדינות כמו הולנד ודנמרק.

שר הפנים, רוני בר-און, אמר גם הוא, כי צריך לעשות סדר בכללי האזרחות, לאחר תקופה ארוכה של חקיקה בשיטת תלאי על תלאי. עם זאת, הוא סירב לנקוב במועד להשלמת החקיקה ואמר, כי עליו ללמוד את פסיקת בג"ץ ואת השלכותיה.

כתב הארץ, יובל יועז:

הרכב מורחב של 11 שופטי בג"ץ דחה ברוב של שישה שופטים מול חמישה, את העתירות לביטול התיקון לחוק האזרחות המונע "איחוד משפחות" של פלסטינים עם ערבים אזרחי ישראל. פסק הדין משתרע על 300 עמודים וכל 11 השופטים פירסמו את חוות דעתם.

השופט מישאל חשין, אשר כתב את דעת הרוב קבע, כי החוק אינו פוגע בזכויות החוקתיות ואם קיימת פגיעה היא מידתית. לדבריו, החוק חוקתי. אל חשין הצטרפו השופטים מרים נאור, אשר גרוניס, יהונתן עדיאל, אליעזר ריבלין ואדמונד לוי. השופט לוי סבר כי החוק אמנם פוגע בזכויות החוקתיות לחיי משפחה ולשוויון במידה העולה על הנדרש ועם זאת הוא סבר, שראוי לאפשר למדינה פרק זמן של תשעה חודשים כדי לגבש הסדר חקיקתי חלופי ולכן ראוי לדחות לעת הזאת את העתירות.

לדברי השופט חשין, לאזרחי המדינה אין זכות חוקתית, שמכוחה רשאי בית המשפט לבטל חוק של הכנסת, שלפיה בני זוגם הזרים יקבלו מעמד בישראל בעקבות הנישואים. הזכות לכבוד האדם אינה מכילה חובה חוקתית המוטלת על המדינה להתיר כניסה לאזרחים זרים שנישאו לאזרחי המדינה.

עוד הוסיף חשין, כי "מדינת ישראל נתונה במצב מלחמה או במעין מלחמה מול הרשות הפלסטינית וארגוני הטרור הפועלים בה, ולעת מלחמה רשאית מדינה למנוע את כניסתם של נתיני אויב לשטחה גם אם נישאו לאזרחי המדינה. הוראת החוק פוגעת במקצת אזרחי ישראל המבקשים להינשא לבני זוג פלסטינים ולהתגורר עמם בישראל", כתב חשין, "וכבני אנוש אין לנו אלא להזדהות עם כאבם של אותם תמי לב, שזכותם לקיים חיי משפחה בישראל. ואולם, כל עוד נמשך העימות המזוין וכל עוד מתקשים שירותי הביטחון להבחין בין המסייעים לצרינו, לבין מי שאינם מסייעים, ראוי שתידחה זכותם של המעטים לקיום חיי משפחה בישראל".

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, היה בדעת המיעוט וכתב בפסק הדין, כי החוק פוגע בזכות החוקתית לחיי משפחה ושיוויון, במידה העולה על הנדרש ולכן יש לבטלו. לדבריו, "גם בשעת מלחמה יש מקום לביקורת שיפוטית על חוקים. יש להגן על זכויות האדם בשעת שלום ובשעת מלחמה".

פסיקת השופט ברק עסקה בזכויותיו של בן הזוג הישראלי. "זכותו של בן הזוג הישראלי לחיי משפחה", כתב ברק, "כלומר זכותו לממש את חיי המשפחה עם בן זוגו בישראל. שם ביתו, שם קהילתו, שם שורשיו ההיסטוריים, התרבותיים והחברתיים. זוהי גם זכותו של ההורה הישראלי שילדיו הקטינים יחיו עמו בישראל. החוק פוגע בזכויות חוקתיות אלה".

לדעתו של ברק, ראוי היה להורות על ביטול החוק אך להשהות את כניסתו של הביטול לתוקף למשך חודשיים, ואולם, אם יידרש למדינה פרק זמן נוסף כדי לגבש את עמדתה באשר לחקיקה שתחליף את התיקון לחוק, יש לאפשר לה שישה חודשים נוספים לפני כניסתו של הביטול לתוקף.

ארבעה שופטים תמכו בדעה זו של ברק - איילה פרוקצ'יה, דורית בייניש, סלים ג'ובראן ואסתר חיות.

העתירות הוגשו באוגוסט 2003 בידי עמותת עדאלה, האגודה לזכויות האזרח, חברי הכנסת זהבה גלאון, רומן ברונפמן, טאלב א-סנע, מוחמד ברכה , עזמי בשארה, אחמד טיבי , עבד אל-מאלכ דהאמשה , וכן זוגות של ישראלים ופלסטינים, בטענה שמדובר בחוק גזעני הפוגע בזכות לחיי משפחה, בעיקרון השוויון ובחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

התיקון לחוק האזרחות עיגן בחקיקה את החלטת הממשלה ממאי 2002, שהקפיאה את "ההליך המדורג" לקבלת אזרחות של פלסטינים הנישאים לאזרחי ישראל. התיקון נחקק כהוראת שעה למשך שנה, ואולם תוקפה הוארך שוב ושוב.

ביולי 2005 הוכנסו שינויים בהוראות החקיקה, בהנחייתו של שר הפנים דאז, אופיר פז-פינס, שצמצמו במעט את ההגבלות על "איחוד המשפחות" של זוגות ישראלים ופלסטינים. במסגרת ההוראות החדשות נקבע, כי גברים פלסטינים מעל גיל 35 ונשים מעל גיל 25 יוכלו לקבל מעמד בישראל מתוקף נישואים.

פרקליטות המדינה טענה, במסגרת ניסיונה להגן על החוק מפני ביטול, כי הוא בא לענות על צורך ביטחוני חיוני, והציגה בבית המשפט נתונים על שיתוף פעולה בין ערבים אזרחי ישראל ופלסטינים שקיבלו מעמד של תושבות קבועה או אזרחות בישראל עם ארגוני הטרור בהוצאה לפועל של פיגועים.

נציגת פרקליטות המדינה בדיון בעתירות אמרה, כי היא שבעת רצון מהחלטת השופטים ומהתוצאה.