וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

השטן ממוסקבה - ריכוז ביקורות

19.7.2001 / 16:56

מיקבץ ביקורות: צבי גורן, מיכאל הנדלזלץ ופניני הפורום.

^^השטן ממוסקבה (צבי גורן, מטרופוליס)^^
http://www.metropolis.co.il/critics.asp?id=275


^^השטן ממוסקבה הנדלזלץ^^
15 בינואר 2001 " הארץ"
^^מעט מדי רגש^^

מיכאיל בולגקוב קרא לרומן שלו "מאסר ומרגריטה" ובו שלוש עלילות משתלבות: סיפור צליבתו של ישו וייסורי פונטיוס פילטוס סביב זה, סאטירה על מוסקווה הספרותית של שנות העשרים והשלושים של המאה הקודמת, שבה פועל סופר בן דמותו של בולגקוב ויש לו סיפור אהבה וביקור דמיוני של השטן במוסקווה הקומוניסטית המגשר בין העלילות וגואל את הסופר ואהובתו.
יבגני אריה חזר לכותרת "השטן במוסקווה", כפי שתורגם הרומן לעברית לראשונה, אולי גם כדי לתת את הכבוד לחיים טופול המשחק את השטן. טופול מספק את הסחורה במובן מסוים: יש לו נוכחות וטקסיות, והוא מושך תשומת לב, אבל בעיני הוא חסר גם את הממזריות וגם את הרגש שבתפקיד. אבל הוא שחקן שבשבילו קהל יוצא מהבית, גם בגלל שהוא משחק לעתים כל כך נדירות. ששי קשת הוא
פונטיוס, וברוך ברנר הוא ישו, אבל כל החלק הזה מתמסמס.
ולב העניין הם האמן ומרגריטה, המערכה השנייה, שבה גונבים את ההצגה ישראל דמידוב ולימור עובד, שני שחקנים זמרים )בעיקר היא בזמרה( המלמדים שיעור בתיאטרון, עם הרגש הנכון מתוך הדמות. וחוץ מזה התפאורה המרשימה של אלכסנדר ליסיאנסקי עובדת הרבה, שחקנים עפים באוויר, ואריה מחולל את הנסים הרגילים שלו. אבל הלב הם דמידוב ועובד. והייתי מתפעל יותר מן המוסיקה היפה של
אבי בנימין אלמלא היא הזכירה לי קצת יותר מדי את "עלובי החיים". השפעה של הצלחה מוסיקלית זה דבר מותר, אבל השטן הזה עבר את מוסקווה, הדהים קצת, והותיר רק מעט רגש. מעט מדי בשבילי.


********** ***********

^^שוש אביגל:^^
^^ על השטן במוסקבה^^

^^למרות כל ההסתייגויות שהיו פה: לא להחמיץ^^

הלכתי בחשש, אחרי שירדתם ברובכם על ההצגה, וראו זה פלא: נהניתי. למרות שהיה ארוך מדי (כמו תמיד, בגשר), ולמרות שיבגני אריה עובד בסגנון הישן, המוכר (והיפה) שלו.
ולמרות שטופול משחק בסגנון האיב-מונטאני הישן, המוכר (והמקסים) שלו. ומרות שהמוסיקה היא לא-מי-יודע-מה מקורית אבל יפהפיה, קליטה, בסגנון הישן והמוכר (והנהדר) של אבי בנימין.
נתחיל מהסוף: נהניתי מאוד. כיף לראות מחזמר שדווקא מנסה להתמודד עם נושאים מיתפיזיים. הבחירה בז'אנר המחזמר לספרו הכבד של בולגאקוב נראית לי לא רק לגיטימית אלא אף אמיצה ומעניינת. וממש לא איכפת לי שזה לא בדיוק כמו הספר, או שהספר יותר טוב. בכלל אינני עושה השווה. ההצגה עומדת לעצמה.

נכון, יש חולשות, אבל זה גם מחזמר לפי כל הכללים: הכל בגדול, מאוד אסתטי ומאוד מוסיקלי. התפאורה של סשה ליסיאנסקי חוגגת כמו תמיד ואפילו יותר. השחקנים כמו תמיד אבל טופול מוסיף ניחוח מרענן וששי קשת מנווט היטב בין שירתו המרשימה לבין עיצוב דמות דרמטית. ברוך ברנר כישוע חסידי ומשיחי מעורר בי סקרנות לעוד ודווקא דמידוב המיתולוגי לא שיגע אותי הפעם. המנייריזם שלו מתחיל לעצבן. מיכל ויינברג ולימור עובד משתלבות יפה בקהילת התיאטרון הרוסית של גשר ובכלל, השילוב בין עולים לישראלים בהצגה הזאת עובד טוב מתמיד!
המחזה? טוב, זה לא עומד לבד, כשמדובר במחזמר, ויש נפילות, בעיקר בחלק השני, וכבר ידוע שיבגני אריה מחרים את הכלי הנקרא "מספריים" (וחבל).

אבל הסך-הכל הוא חווייה שלא כדאי להחמיץ.
לא כל יום רואים הפקה ברמה כזאת. ולא רק בארץ.
************* *******************

http://www2.iol.co.il/communikit/scripts/forums/live/forums_single_25.asp?rootId=3643215&msg_id=3643215&free_txt=aaaaa

"הבכיינים" מול "השטן ממוסקבה"
25/1/2001 10:4
^^נועה^^

אני לחלוטין מסכימה עם הביקורת הקטלנית של הנדלזאלץ ומבקים אחרים מידיעות וממעריב על " השטן במוסקבה" וכמו שמשהו כבר כתב כאן אין בכלל ספק שההצגה הזו יש בה רק אפרקטים ואין בה נשמה .בדיוק ההפך מ"הבכיינים" שהיא הצגה הרבה יותר צנועה והרבה יותר מרגשת ועמוקה. אני המשכתי לחשוהב עליה שבוע שלם אחרי שצפיתי בה. ואני מתכוונת לצפות בה שוב.

************ ****************
http://www2.iol.co.il/communikit/scripts/forums/live/forums_single_25.asp?rootId=3421225&msg_id=3421225&free_txt=aaaaa
^^VIVI^^:
"השטן ממוסקבה: גשר כל כך נואשים? איבדו כל צניעות?"

************** ************


^^עורכי "תרבות":^^
http://www2.iol.co.il/communikit/scripts/forums/live/forums_single_25.asp?rootId=3542332&msg_id=3542332&free_txt=aaaaa
"השטן במוסקבה" - ביקורת קצרה
14/1/2001 20:8
tarboot@hotmal.com

ראינו את "השטן במוסקבה".
לא מן העבודות הגדולות של יבגני אריה. מדובר בתיאטרון שגם ועדי עובדים לא היו פוסלים. הצגה חסרת נועזות ומעוף, ואפילו הטכניקה לא מרשימה כמו בכמה הצגות קודמות של "גשר" ("אדם בן כלב", "כפר"). חיים טופול הוא לא הבחירה הראשונה שלנו לתפקיד וולאנד השטן, אבל הוא מחזיק על כתפיו את ההצגה כולה. הוא מקצוען ברמה בינלאומית.
אהוד מנור כתמלילן נחשף בחולשתו. הוא לא האיש הנכון לכתוב מחזמר ע"פ "האמן ומרגריטה". יותר מדי צבריות ואפס פיוט. גם הלחנים של אבי בנימין שומרים על בינוניות וחוורון ממוצע. לסיכום, ההצגה לא עמוקה מספיק בשביל תיאטרון ולא מרשימה מספיק מבחינה מוסיקלית בשביל מחזמר טוב. בינוני פלוס.
***************** ***************


http://www2.iol.co.il/communikit/scripts/forums/live/forums_single_25.asp?rootId=3416176&msg_id=3416176&free_txt=aaaaa
טל: אמש בתיאטרון: השטן במוסקבה^^
29/12/2000 23:30

טוב, ראיתי אמש את "השטן במוסקבה", ואני ממליץ בפה מלא, אבל גם בהסתייגות מסוימת. ההסתייגות נובעת מכך שאחד שהלכתי איתו אמנם אהב את ההפקה אבל התלונן על האורך (3:30) והיה לו קשה עם הסיפור המוזר. למי שקרא את הספר בוודאי לא יהיו שום בעיות עם העלילה.

אז מה כן יש לנו? עיבוד

0
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully