השיבה למדבר" ריכוז תגובות"

^^|B| בקרוב בתיאטרון החאן: "השיבה למדבר"^^
10/11/2000 19:42
טלק'ה קלאי

לקראת סוף חודש דצמבר תועלה הצגה חדשה בתיאטרון החאן הירושלמי- " ה ש י ב ה ל מ ד ב ר " מאת: ברנארד מארי קולטס, ובבימויה של אופירה הניג.

על המחזה: המחזה מתרחש באחת התקופות החשובות והמעניינות בהיסטוריה. 1960, צרפת, מלחמת אלג'יר.
מאתילד, אשר הוגלתה מצרפת לאלג'יר שבה חייה שנים רבות, בורחת בחזרה לבית המשפחה בצרפת,לאחיה- אדריאן, המשתייך לקבוצת לאומנים המבקשת לשמור את צרפת נקייה ממהגרים וזרים.
שיבתה הביתה מביאה התנגשות בלתי נמנעת בין שתי תפסיות עולם, בין שתי תרבויות.
הסיפור מפגיש אותנו עם שלל דמויות שונות, משעשעות ונוגעות ללב ומעלה שאלות נוקבות ואקטואליות על שייכות וזהות.

את המחזה, כאמור, כתב קולטס, המחזאי החשוב ביותר ב-50 השנים האחרונות בצרפת, ומחזותיו מועלים בכל העולם.
הוא נפטר בשנת 1989 ממחלת האיידס.
"השיבה למדבר" הוא ממחזותיו האחרונים וזו הפעם הראשונה שהוא מועלה בארץ (בתיאטרון רפרטוארי).

בהצגה משתתפים חלק נכבד משחקני להקת "החאן" :
בתפקידים הראשיים מופיעים ליאורה ריבלין (בתפקיד האחות, מאתילד) ודורון תבורי (בתפקיד האח, אדריאן. תבורי גם תרגם את המחזה ואף ביים אותו לפני מס' שנים בסמינר הקיבוצים).
כמו כן משתתפים:ליאת גורן, תמרה דיין, יואב היימן, יורם יוספסברג, ניר לוי (שחקן חדש בלהקת "החאן"), אבינועם מור חיים, עירית פשטן, אריה צ'רנר, אורי רביץ, עליזה רוזן, ניר רון ויגאל שדה.

נשמע מבטיח....
-----------------------

26/12/2000 16:28
^^אני מצטרפת להמלצות ^^
להצגה החדשה בחאן בירושלים "השיבה למדבר" גם משחק מצוין,גל שפה עשירה וגם רעיונות מעניינים.האמת תמיד רציתי ל"בקר" תיאטרון, אבל הג'וב הזה היה תפוס ע"י........האינטרנט זה הכלי הנכון עבורי לעניין ביקורת.ולא רק עבורי, עבור כל מי שרוצה לשמור על "אמת בפרסום" ללא שום מחויבות או קשרים אישיים.(קוליסה-שם נוסף)

-----------------------

מיכאל הנדלזלץ - הארץ:
שיבה בזכות
תיאטרון החאן מציג "השיבה למדבר", מאת ברנאר אנרי
קולטס. תרגום: דורון תבורי. בימוי: אופירה הניג.
"ערב של תיאטרון מרגש, יפה מעניין וחשוב. ולכן הוא רלוונטי."
מיכאל הנדלזלץ
פורסם ב"הארץ" 2 בינואר ‏2001


במציאות שסביבנו התיאטרון נראה לפעמים מנותק ולא חשוב, גם
כשהוא מבדר וגם כשהוא מנסה להיות אקטואלי. לא כך זה היה בעבר
ולא כך זה הפעם, בהצגה זו, שבה התיאטרון שב בזכות למרכז תשומת
הלב. היא עוסקת אמנם לא במציאות הישראלית, אלא בזו הצרפתית בעת מלחמת אלג'יר, אבל הדברים רלוונטיים מאוד לענייננו.

זהו סיפור של שיבה: מתילד הצרפתיה חוזרת מגלות באלג'יר לבית
אחיה אדריאס כדי לתבוע את חלקה בנחלתם המשותפת. לו ולה יש
צאצאים, ויש במחזה הזה גם חיילים, גם טרוריסטים, גם גברים
ונשים, גם ערבים והלבנים העומדים מולם, גם חשבונות העבר, גם
סיוטי ההווה וגם אימי העתיד.

אבל היפה במחזה של קולטס הצרפתי, שדורון תבורי מיטיב לתרגמו
ולייצגו על במות בארץ, הוא שבתוך כל הפוליטיקה יש גם דמויות
אנוש, קריקטוריות, שמרתקות, משעשעות ונותנות חומר למחשבה,
עליהם ועלינו.

את הבמה חוצה קיר, כדימוי למחיצה שהעמיד אנדריאס )ושהקמנו
אנחנו( בינו לבין המציאות. אבל המציאות חודרת פנימה ומאיימת.
וההצגה של אופירה הניג מיטיבה להביא את האיום הזה, האנושי
והמציק, הרחוק והקרוב. וסוף סוף, לקראת סוף כהונתה יש על הבמה
להקה מגובשת, נלהבת ומסורה. צריך למנות את כולם, אבל כאן אסתפק רק בבולטים: בתפקידים קטנים תמרה דיין, יגאל שדה, ליאת גורן ואורי רביץ )כל אחד הברקה( ובתפקידים הראשיים, בטור דה פורס של הופעות יחיד ומשחק אנסמבלי, ליאורה ריבלין ודורון תבורי. ערב של תיאטרו מרגש, יפה מעניין וחשוב. ולכן הוא רלוונטי.

© פורסם ב"הארץ" בתאריך 1002/10/20

----------------

^^"השיבה למדבר" - תענוג^^
3/1/2001 2:6
אופליה
דיברנו פה לאחרונה על המצב הבטחוני וצפייה בהצגות, אני אמרתי שנורא קשה לי ואני כמעט ולא יכולה לעשות את זה..ובכן המצב הבטחוני שלנו משגשג ונדמה שאף פעם לא היה טוב יותר...מה שלא מותיר לי ברירה אלא לטמון את הראש בחול ולקוות שהלביאה הרעבה עיוורת- אי לכך ובהתאם לזאת יצאתי לראות הצגות (ביקורת על סליחות בשיח על הנושא)
הייתי בשיבה למדבר- ואני מודיעה לכם שזו הייתה חוויה רב חושית.
תאטרון החאן הוא אחד מהמקומות היפים ביותר שיש לנו במדינה (את זה לא צריך להחזיר...אז לא סבלתי מאוד )האווירה שם כל כך פסטורלית שנדמה שאתה בשוויץ ולא בעיר המריבה שחוברה לה יחדיו...
ולהצגה...
הטקסט של מארי קולטס, כאילו נכתב עבורנו..כאילו אתמול...יותר אקטולי ממנו אין.
אופירה הניג ביימה פניות ישירות לקהל בדיוק בנקודות הכי כואבות ויש שם צוות שחקנים שקצרה לשוני מלשבח אותם, כולם טובים, אבל ממש טובים.
דורון תבורי הוא אלוהי, איזה אדם מוכשר...ואני מקנאה...(אבל קנאת סופרים תרבה חוכמה...) האיש הזה מתרגם מחזות משפות נידחות (טוב , צרפתית יש ארבע שיודעים...אבל השאר...) והוא שחקן כובש ומרגש...
את ליאורה ריבלין לקח לי עשר דקות לזהות, היא ענקית...והיא עושה דמות קומית שנונה וקומניקטיבית במיוחד..ושוב כל השאר פשוט מצוינים...
המוזיקה מיוחדת ומעניקה מימד נוסף להצגה...שירים בשפה זרה ומתקתקה על רקע של מלחמה ומוות...
מה לא הבנתי?
היו שם שתי טלווזיות קטנות, חברה שהייתה איתי אמרה שזה תרם לאוירה, בעיני זה היה מיותר ואפילו זר...אבל שטויות...בגלל זה לא נלך לרבנות.
בדרך חזרה לעיר הגדולה נהגתי דרך עין כרם והכנסיות צלצלו בפעמונים לכבוד השנה החדשה...
בקיצור לכו להצגה עם המון מצב רוח ירושלמי..בלי לחץ, עם הרבה נחת רוח ועם כוונה להתענג...וזה יקרה לכם...תרגישו ששבתם למדבר...
-----------------------

^^לאופליה. "השיבה למדבר"^^
5/1/2001 15:53
מיכלמניה

גם אני ראיתי את ההצגה,