מאת: דן אוריין *
התרבות הישראלית חיפשה בעבר דרכי היצג של פתרון או פתרון שבבדיון לקונפליקטים של החברה המתהווה ובמיוחד לשסעים בין חילוניים לדתיים, בין אשכנזים ליהודים מזרחים ובין יהודים לערבים. תחילה עשתה זאת כשהיא מחזקת את מעמדה ההגמוני של הקבוצה האשכנזית-חילונית. התיאטרון כמוסד היה אחד מהכלים ששימשו אותה בכך. בעיות פוליטיות וחברתיות הוצגו ו"נפתרו" על במת התיאטרון במיוחד בארבעים השנה הראשונות לקיום המדינה. משנות השמונים ואילך, במיוחד ממלחמת לבנון, נמצא בתרבות הישראלית בכללה, ובתיאטרון בישראל במיוחד, חשיפה בוטה של עימותים, של אי-הסכמות ושל סתירות והצגתם כבלתי-פתירים ו"קולות" חדשים נשמעים פלסטינים, דתיים ומזרחים. וכמו בכלים שלובים, באותן השנים, תרבות ה"מרכז" הציונית הולכת ונחלשת ולכך גם ביטויים רבים בטקסטים ספרותיים, תיאטרוניים וקולנועיים.
שלושה שסעים בחברה הישראלית וגילומם בתיאטרון
פרופ' דן אוריין מתארח בפורום התיאטרון
ביום ה' ה- 11 בינואר 2001 בין השעות 20:00 22:00
פרופ' דן אוריין הוא חוקר תיאטרון, חבר קיבוץ הסוללים, ראש המגמה (בשיתוף עם פיטר הריס) לתיאטרון חינוכי ותיאטרון קהילתי, החוג לאמנות התיאטרון אוניברסיטת תל-אביב.
שלושת ספריו עוסקים בשלושת השסעים המרכזיים בחברה הישראלית כפי שהם משתקפים ברפטואר של התיאטרון הישראלי:
יהודים וערבים, חילונים ודתיים, אשכנזים ומזרחיים.
* עוד על: פרופ' דן אוריין
^^תחומי המחקר בהם הוא עוסק:^^
1. התיאטרון ישראלי מהיבטיו הסוציולוגיים - היסטוריה ועיצובם של שסעים.
2. הזיקות בין התיאוריה לפרקטיקה בהוראת התיאטרון, בתיאטרון חינוכי ובתיאטרון קהילתי.
3. סוציולוגיה של התיאטרון.
^^ספריו העיקריים:^^
* דמות הערבי בתיאטרון הישראלי (אור עם, 1996)
* יהדותו של התיאטרון הישראלי (הקיבוץ המאוחד, 1999)
*הבעייה העדתית בתיאטרון הישראלי (נסתיימה כתיבתו).
לבקשתנו פרופ' אוריין מספר על עצמו:
"התיאטרון הישראלי אותו אני חוקר מקיף את ה"זרם המרכזי" ובמיוחד את התיאטרון ה"אלטרנטיבי" - תיאטרון שוליים, תיאטרון קהילתי ותיאטרון חינוכי. המחקר בוחן את הזיקות ההיסטוריות והתמטיות שבין קונפליקטים מרכזיים בחברה הישראלית לבין גילומם בתיאטרון. כמו כן אני לומד את הדומה ואת השונה בהתייחסויות של סוגי התיאטרון הנזכרים אל שסעים בחברה הישראלית. היבטים אותם סיכמתי בשלושה ספרים על השסע הערבי-יהודי בדמות הערבי בתיאטרון הישראלי שהופיע בעברית ובאנגלית. הספר יהדותו של התיאטרון הישראלי. הוא סיכום מחקר של השסע החילוני-דתי והשינויים שחלו בתפיסת יהדותם של קבוצות היוצרות תיאטרון, ואצל הקבוצות הצופות בו, זאת על-פי טקסטים תיאטרוניים משנות העשרים ועד שנות התשעים. המחקר כולל לימוד של הצגות תיאטרון של התיאטרון החילוני (זרם מרכזי ושוליים) והצגות או אירועים תיאטרוניים במסגרות דתיות שונות, ברובן קהילתיות. מחקר זה התפרסם בעברית ותרגומו לאנגלית אצל Gordon and Breach (2000) . בשלב זה סיימתי ספר על ייצוג "הבעייה העדתית" בתיאטרון הישראלי. המחקר מתנהל בעיקר במסלול ההיסטוי, שניים מאמרים בנושא התפרסמו בבמה. מאמר אחר יצא לאור בינואר באנגלית בכתב העת Arabic and Middle Eastern Literatures.
במחקר החינוכי סיימתי עריכת אסופת מאמרים בנושא "מקרים לימודיים בדרמה חינוכית" שהופיעה בשנת 2000 Harwood Academics . השנה יתפרסם בספר החוג לתכנון לימודים של אוניברסיטת תל-אביב מחקר שלי שעניינו בדרכי הוראת התיאטרון בבית הספר התיכון בישראל.
כמו כן אני ממשיך בכתיבת תכנית למכון מופ"ת בנושא של דרמה טלוויזיונית עם דגש על דרמה טלויזיונית ישראלית.
יזמתי יחד עם פרופ' מריה שבסטובה מאוניברסיטת לונדון, גולדסמיט, זימון של קבוצת חוקרים, מארצות הברית, אנגליה וצרפת, המכינה פרסום משותף בנושא של סוציולוגיה של התיאטרון. החוקרים (היסטוריונים, סוציולוגים, שחקן ואנתרופולוג) יכתבו סיכום מצב המחקר בנושא. את תקציר תרומתי לאסופה אני פרסמתי בעברית בחוברת מותר 7. הספר על היבטיו החברתיים של התיאטרון יצא לאור ב-Harwood Academics בשנת 2001.
שלושה שסעים בישראל בראי התיאטרון
19.7.2001 / 16:31