וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דימוי עצמי ועבודה בתיאטרון

19.7.2001 / 16:28

הדימוי העצמי והעבודה בתיאטרון מאת שוש אביגל על שפיות ומופרעות אצל השחקן. עבודת השחקן: ההיבט הפסיכולוגי, הסוציולוגי-פילוסופי והתיאטרוני וגם קצת ביבליוגרפיה.

הדברים שלהלן נכתבו בפורום כתשובה לשאלתה של "מרתה".

מרתה יקרה,
בהנחה שאת מתכוונת בעיקר לעבודת השחקן ניתן לפרש את הנושא שלך בשלושה כיוונים עיקריים:


^^ההיבט הפסיכולוגי:^^

עבודה על דימוי עצמי וחיפוש ה"אני" באמצעות טכניקות השאולות מעבודת השחקן כגון דימוי מודרך (שיטת סטניסלבסקי ויורשיו!!!) ואוטוסוגסטיה.
זה מאוד פופולארי בפסיכולוגיה הביהוויוריסטית היום, כטכניקה של טיפול ובעצם זאת גם הטכניקה בבסיס שיטות המדיטציה למיניהן.
ספרות על כך תמצאי בתחום הפסיכולוגיה & דימוי מודרך.


^^2. ההיבט הסוציולוגי-פילוסופי:^^
יש תורות שונות המדמות את העולם לתיאטרון (כל העולם במה) ואת מבנה האישיות לרפרטואר של "תפקידים, ?ROLES או "גלגולים". כזאת היא תורתו של הסוציולוג ארווין גופמן, בספרו Goffman E. "Frame Analysis", Harvard UP, 1974. שהפך לאורים ותומים גם בסוציולוגיה של התיאטרון. גם הפילוסופיה האכזיסטנציאליסטית (קירקגורד, סארטר, קאמי), רואה את מבנה האישיות כאוסף משתנה ודינמי של תפקידים המותאם למצבים השונים ולא כהווייה סטאטית. מעניין גם ספרו של אריק ברן Games People Play שהוא קלאסיקה בתחומו ומדבר על חיי בני אדם כמשחק ויש בו כדי לשפוך אור מיוחד על ניתוח מחזה כמו "מי מפחד מוירג'יניה וולף" של אלבי, למשל.

3^^. ההיבט התיאטרוני – עבודת השחקן:^^


כאן מדובר על טכניקות משחק שונות לבניית דמות אמינה, עבודת השחקן על עצמו (וכבר המלצתי על מקורות לנושאים אלה בעבר, כגון ספריו של סטניסלבסקי, ספרים על האקטורס סטודיו של לי שטרסברג, עבודלו של גרוטובסקי עם שחקנים בלודז' ועוד), וכן על ה"אמיתיות" של הדמות שבונה השחקן במובן שעליו מדבר אנטונין ארטו בספרו "התיאטרון וכפילו".


^^4. הפסיכולוגיה של השחקן או מהו שחקן שפוי:^^

זהו תחום ביניים מרתק, שנראה לי כי איננו מפותח, ותשובות עליו ניתן למצוא אצל פסיכולוגים שטיפלו בשחקני תיאטרון כגון ד"ר אילנה שלם בת"א טל' 03-6051940 (תאמרי שאני הפניתי אותך). יצא לי פעם להרצות על כך. מדובר על היכולת הנפשית והרגשית של שחקן "להיכנס" לתפקיד ו"לצאת" ממנו בצורה מבוקרת, מבלי לאבד את שיווי המשקל. יש שחקנים (נורמאליים) שעושים זאת ללא בעייה, יש כאלה שזקוקים לשעות ארוכות של "מדיטציה" ותרגילי ריכוז, ויש כאלה שאחרי שנכנסו קשה להם לצאת והם גוררים איתם את הדמות לחיי היומיום שלהם. יש שחקנים שהמשחק ממלא אצלם צורך להיות מישהו אחר ותחליף לפתרון בעיות זהות ואישיות שלהם.

^^מה מכל אלה מעניין אותך, מרתה?^^

^^ועוד על הנושא:^^
אתר שמסביר בקיצור על גופמן ושולח לאתרים אחרים:
http://www.soci.canterbury.ac.nz.glossary/dramatur.htm

Berne, Eric Games People Play למשל בהוצאת פינגווין:
http://www.opengroup.com/pvbooks/014/0140027688.shtml


רשימה ביביליוגרפית על תורות משחק – לדוגמה (ACTING)
http://-www.samuelfrench-london.co.uk/sf/Pages/theatre-bkslist/Acting.html

מאמר של הארולד קלורמן על האקטורס סטודיו
http://www.actors-studio.com/history/clurman.html


קצת ספרות מומלצת על תורות משחק, שחלקה תורגם גם לעברית:
Adler Stella The Technique of Acting
Chekhov Michael To The Actor
Cole & Chinoy Actors on Acting
Grotowski Jerzy Towards a Poor Theatre
Hagen Uta Respect for Acting
Marowitz Charles Method as Means

McGaw Charles Acting is Believing

Stanislavski An Actor Prepares
Stanislavski My Life in Art
Strasberg Lee A Dream of Passion Actors Arnold

0
walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully