ארגנטינה הודיעה השבוע כי בכוונתה לפנות ל[[בית הדין הבינלאומי]] ב[[האג]], בטענה שאורוגוואי הפרה את החוק הבינלאומי, כשלא ביצעה בדיקות סביבתיות מספיקות, על מנת להעריך היקף זיהום הצפוי משני מפעלי נייר שעתידים לקום בתחומה. מפעלי הנייר צפויים לקום על גדת נהר [[אורוגוואי]], המשמש כגבול בין שתי המדינות.
נשיא ארגנטינה, נסטור קירצ'נר, הודיע כי יפנה לבית הדין, לאחר חודשים של הפגנות ועימותים בין מפגינים ארגנטינאים, פעילי איכות סביבה מקומיים וכוחות ביטחון של שתי המדינות, שמתרחשות על גשרים המחברים בין שתי גדות הנהר. הגשרים משמשים גם למעבר סחורות בין המדינות, וחוץ מדעת הקהל, משבשות ההפגנות גם את המעבר בהם. קירצ'נר, שהשתתף השבוע יחד עם שרים רבים בממשלתו בהפגנה כזו בעיר גואלגואצ'ו, נשא את הדברים מול כ-5,000 פעילים ותושבים.
ארגנטינה מוחה על כוונת אורוגוואי לבנות שני מפעלי נייר בהשקעה בינלאומית של חברות מפינלנד ומספרד בפריי בנסוט, שעל גדת הנהר. לטענת ארגנטינה, שני המפעלים יזהמו את הנהר המשותף, יזהמו את האוויר, יפגעו בדייג ובתיירות שעל החוף ויפגעו גם בחיי התושבים משני צדי הגבול. עוד טוענת ארגנטינה, שרמת הזיהום תחרוג מהתקנים הבינלאומיים המקובלים, ותפר הסכם שחתמו המדינות בשנת 1995 ומסדיר את השימוש בנהר.
המפעלים, שנמצאים בתהליכי הקמה, אמורים ליצור מקומות עבודה רבים במשק האורוגוואי, שמתאושש מהמשבר הכלכלי החמור שעבר עליו בשנת 2002. נשיא אורוגוואי, טברה ואסקז, אמר השבוע, ששיבוש המעבר בגשרים בין המדינות פוגע בכלכלת ארצו, ועלות ההפסד למדינה בשל עיכוב הסחורות מסתכם עד כה ב-400 מיליון דולר. בעקבות זאת הודיע, כי יעלה את המחלוקת בפני מועצת המרקוזור, הסכם הסחר החופשי עליו חתומות השתיים יחד עם ברזיל ופרגוואי. ואסקז הודיע גם כי הוא יערוך הפגנה משל עצמו, על מנת לתמוך בהקמת המפעלים בצד האורוגוואי של הגבול, והיא צפויה להתקיים ב-25 לחודש.
המפעלים, בהשקעה של 1.8 מיליארד דולרים, הם ההשקעה הזרה הגדולה ביותר במדינה אי פעם, וחשיבותם עולה בשל כך לאין שיעור. אורוגוואי טוענת, כי רמת הזיהום שייצרו המפעלים בנהרות תישאר בתוך הגבולות המותרים. ה[[בנק העולמי]], המממן את הקמת המפעלים, קיבל השבוע לידיו שני דו"חות שנערכו בנושא על ידי חברות בינלאומיות, ומסתמן כי עמדת הבנק תתגמש בנושא הסביבתי, וההשקעה בהקמת המפעלים תימשך.
גם ארגנטינה עברה משבר כלכלי חמור בשנת 2002, אז הפכו מחצית תושבי המדינה לעניים. במאי 2003 נבחר נסטור קירצ'נר המשתייך למפלגה הפרוניסטית לתפקיד נשיא המדינה, לאחר שניצח ברוב קולות את מועמד הימין, [[קרלוס ממן]]. בזמן כהונתו התחילה התאוששות כלכלית, וארגנטינה השיבה חלק נכבד מחובה לבנק העולמי. מנגד, הכלכלה באורוגוואי מפותחת ונשענה על מסחר ותיירות והמשבר הכלכלי שפקד את שכנותיה הצליח להפיל גם אותה. ואסקז, רופא במקצועו, שנבחר באוקטובר האחרון לנשיאות, הוא הנשיא הראשון מאז קיבלה המדינה עצמאות ב-1828, שאינו משתייך למפלגות המסורתיות במדינה (האדומים והלבנים, בלי קשר לצבע העור).
סכסוך מקומי שלא בצדק
המקרה זה הוא קלאסיקה של אי צדק סביבתי, אומר ח"כ דב חנין (חד"ש) בשיחה עם וואלה! חדשות. המדינות הפונות במקרה זה לבית הדין הבינלאומי בהאג יכולות לפנות בהאג אחת נגד השניה, אך למעשה הגוף השלישי, החברות הבינלאומיות המקימות את המפעלים המזהמים, כלל לא נמצאות במשוואת הסכסוך, למרות שהן גורם משמעותי. בפועל, טוען חנין, שעד לבחירתו לכנסת עסק רבות בנושאי איכות הסביבה וגלובליזציה, החברות הבינלאומיות הן המרוויחות הגדולות מהסיפור: מוקם מפעל במדינה אחת, הזיהום פוגע במדינה אחרת, והרווחים הולכים למדינה שלישית (במקרה זה, פינלנד וספרד). לדבריו, התנגשות האינטרסים האמיתית היא בין אורוגוואי וארגנטינה למפעלים הבינלאומיים, ובמקום זאת הפך הסכסוך למקומי, בין אורוגוואי וארגנטינה.
תמיד אפשר לייצר עוד מקומות עבודה שהורגים אנשים והזכות לעבוד לא צריכה להיות כרוכה בזכות למחלות וזיהום, אומר חנין. האינטרסים של הגורמים הכלכליים שמרוויחים על חשבון בריאותם של אחרים קיימים תמיד. "אתה לא יכול להקים מפעלים ולזהם את הנחל של השכן. אני מבין את המצוקות של אורוגוואי ואת הצורך ביצירת מקומות עבודה. אבל זו לא התשובה", הוא מסכם.
אז איך זה ייגמר?
אמנם, עימותים על שימוש במקורות מים הם מהקדומים בעולם, בשל חיוניותם לקיום אנושי, אך במקרה זה, הסכסוך לא צפוי להסלים, למרות הפגנות השרירים של שני הנשיאים. לאור היחסים הידידותיים בין שתי המדינות וקשרי המסחר ההדוקים, ניתן להניח כי ימצא פתרון שיניח את דעת שני הצדדים, ולאוו דווקא יתמקד בהפחתת הזיהום. סיבה נוספת להנחה כי לא צפוי עימות בין שתי המדינות היא העובדה שהבחירות בארגנטינה מתקרבות, ומתוך המדינה כבר נשמעת ביקורת הטוענת כי הסיבה להפגנת השרירים של קירצ'נר הנה בעיקר רצונו להיבחר בשנית.