רפואה משלימה/אלטרנטיבית

אין פיקוח על הרפואה המשלימה- הארץ- 24.6.01

מאת חיים שדמי

הסדרת מקצועות הרפואה המשלימה בחוק מתעכבת יותר מעשור



בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הפונים לתחומי הרפואה המשלימה
אולם עדיין אין בישראל חקיקה המסדירה שורה ארוכה של מקצועות רפואה
זאת. אחד המקצועות הללו היא פודיאטריה - רפואת כף הרגל. הפודיאטור
רשאי לבצע טיפולים רפואיים, לרבות טיפולים כירורגיים קלים, בכף הרגל
)ואף קטיעה חלקית(. זה כשנתיים שבג"ץ דן בעתירה שהגיש הפודיאטור
דניאל וייס נגד משרד הבריאות. וייס מבקש מבג"ץ כי משרד הבריאות יכיר
בו כמי שמורשה לעסוק כפודיאטור בישראל.

מכיוון שאין חוק המסדיר את פעילותם של העוסקים ברפואה משלימה, משרד
הבריאות אינו מכיר במעמדם המקצועי. מסיבה זו גם לא חלה עליהם כל חובה
חוקית להשתלם מקצועית או לעמוד בבחינות של מוסד ממלכתי. רק חלק קטן
ממקצועות אלה מוסדרים חלקית - בתקנות או בהוראות מנכ"ל משרד הבריאות
- ואולם גם בכך אין די, והתקנות אינן באות במקומה של הסדרה בחקיקה.
אותם בעלי מקצועות גם אינם רשאים לשאת בתואר רופא ואולם בהעדר פיקוח
מצד משרד הבריאות, הרי שיש כמה שאינם נמנעים מלעשות כן.

בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הפונים לרפואה המשלימה. מסקר
שנעשה באחרונה בארצות הברית, ושצוטט בהרחבה בכתב העת הרפואי "ניו
אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין" עולה, כי בשנים האחרונות פונים גם יותר
ויותר אמריקאים לטיפולים המוצעים על ידי הרפואה המשלימה.

משרד הבריאות מגבש כבר כ-10-15 שנים יוזמת חקיקה שתסדיר את מעמדם של
לפחות חלק מאותם מקצועות. אלא שעם השנים נוספו עוד מקצועות רפואה
משלימה הדורשים הסדרה בחוק, וכעת משלים המשרד, בשיתוף עם משרד
המשפטים, יוזמת חקיקה שתסדיר את מעמדם של שבעה מקצועות בלבד מתוך
כעשרים )חלק מהשבעה הם מקצועות שאינם קשורים לרפואה משלימה אולם גם
הם טרם הוסדרו בחקיקה(.

באופן אירוני דווקא תזכיר המצורף ליוזמת החקיקה, עליו חתומה עו"ד
יורה קרנות, סגנית בכירה ליועצת המשפטית של משרד הבריאות, מדגיש את
אחריות המשרד. בתזכיר נאמר כי "כאשר במקצוע בריאות עוסקים אנשים
שמיומנותם המקצועית מפוקפקת או אפסית, הם עלולים לגרום, או גורמים,
נזק למטופליהם, פגיעה בפרנסה של בעלי מקצוע מיומנים והוצאת שם רע
למקצוע כולו".

ביום עיון שהתקיים בתחילת מאי באוניברסיטת חיפה, תחת הכותרת "הרפואה
המשלימה במילניום השלישי", אמר עו"ד יונתן דייויס, מומחה לתביעות
רשלנות רפואית, כי "למעשה, די בידיעה מינימלית והתמצאות חלקית בתחום,
כדי שבעל מקצוע ברפואה משלימה יציע את שירותיו לציבור המתרפאים".
יתרה מכך, אמר, על מוסדות הבריאות לא חלה חובה חוקית לדון בתלונות
הציבור נגד מטפל מסוים, ובפועל הם אף לא עוסקים בכך.

משרד הבריאות מכיר בחלק מהעוסקים בתחומי הרפואה המשלימה ומנפיק להם
"תעודות הכרה במעמד". אלא שמכיוון שהכרה זו אינה נשענת על חוק כלשהו,
בעל המקצוע אינו חייב להזדקק לה בהציעו את שירותיו. בנוסף, מוסדות
הבריאות השונים גם אינם חייבים להגביל עצמם להעסקת בעלי תעודות
בלבד.

במסגרת הדיונים בעתירתו של הפודיאטור וייס, מתח בג"ץ ביקורת חריפה על
משרד הבריאות. כבר בדיון הראשון במאי 2000העלה בג"ץ את הקושי שבאי
הסדרת המקצועות הפרה-רפואיים. בדיון נוסף שהתקיים בינואר השנה מתחו
שופטי בג"ץ מישאל חשין, טובה שטרסברג-כהן ודליה דורנר ביקורת נוקבת
על נוהגו של משרד הבריאות לאשר ביצוע פעולות רפואיות בניגוד לפקודת
הרופאים, ועל מתן תעודות הכרה במעמד הניתנות לחלק מהעוסקים במקצועות
הרפואה המשלימה, וזאת בלא קיומו של חוק המסדיר את פעולתם "ולנוכח
רגישותה של המאטריה שבה מדובר".

בג"ץ דחה את המשך הדיון בעתירה בתשעים יום, שבמהלכם היה על משרד
הבריאות להשלים את הסדרתם בחוק של שבעת המקצועות הכלולים ביוזמת
החקיקה. "הדגשנו בפני באת כח המדינה את החשיבות היתרה הנודעת לחקיקה
הדחופה, ונבקש כי הערותינו יועלו אף בפני היועץ המשפטי לממשלה, כדי
שידריך את הרשויות בהתנהגותן על פי החוק", כתבו השופטים.

בסופו של דבר התקיים דיון נוסף בעתירה לפני כשלושה שבועות, שבו
הודיעה פרקליטות המדינה בשם משרד הבריאות, כי רק בתוך חודשיים צפויה
הצעת החוק לעלות לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה. "השופטים שבו
והתריעו על חוסר התקינות הגלומה בכך שמקצועות פרה-רפואיים אינם
מוסדרים בחקיקה )...( וביקשו שוב להעביר ליועץ המשפטי לממשלה את מורת
רוחם מהתמשכותו של מצב בלתי תקין זה, ונתנו להבין כי אורכות נוספות
לא תינתנה", כתבה עו"ד דינה זילבר, סגנית לפרקליטות המדינה, ליועץ
המשפטי לממשלה, עו"ד אליקים רובינשטיין.