למה לא? (סיפור אישי).

אני בוגר מסלול עתודה אקדמאית.
כשהייתי בן 18, גם אני חשבתי ש"תפשתי את אלוהים בביצים" וארגנתי לי את מסלול החיים האופטימלי. בעוד חבריי יזיעו בג'בלאות, אני אתפנן בקפיטריה של האוניברסיטה, וכשהם יקרעו את התחת בלימודים, אני אשתחרר הישר למשרה בכירה בחברת היי טק…
היום, אחרי שסיימתי כבר את שירות הקבע שלי, אני רואה את התמונה אחרת. לכל מי ששואל אותי, אני ממליץ לברוח מהמסלול כמו מאש. למען אלה מכם שהשתן לא עלה להם לראש ויכולים עדיין להקשיב (ואני יודע איך זה שאתה בן 18 חכם יותר מהמורים שלך, ובטוח שאין אף אחד שיכול לתת לך עצה טובה) אני אפרט כאן בקיצור את הסיבות. ואם מישהו רוצה לשאול, אני ארחיב.
לפני הכל, אני רוצה לציין שהייתי בתפקיד שנחשב יחסית טוב, שירתי במרכז הארץ, סיימתי את המסלול בלי תקלים מיוחדים עם המערכת, והיום אני משרת במילואים כקצין ועובד בהי טק. בקיצור - עתודאי מהשורה ולא איזה מקרה שוליים ממורמר שמחפש להתנקם ולהכפיש את הצבא.

^^ סיבה ראשונה - מקצועית. %%
התפקיד הנחשק ביותר ע"י כל מהנדס מתחיל, הוא תפקיד פיתוח. גם כשמתקדמים לתפקידי ניהול, מכירות וכ', תמיד יש יתרון לאלו שהתחילו את דרכם בפיתוח.
בצבא, יש מעט יחסית תפקידי פיתוח, ובמקרים רבים, מה שהצבא מגדיר כפיתוח הוא למעשה ליווי פקידותי של פיתוח הנעשה בחברה אזרחית. (תעשיה אווירית, רפא"ל וכ')
יותר מכך, כחייל חובה צעיר, אין לכם אפשרות להשפיע על מקום השירות, כך שפרט לאחוז מסויים של מצטיינים באמת (בעתודה הרי כולם מצטיינים) הסיכוי להגיע למקום טוב הוא קטן.
אומרים לכם שהצבא יתן לכם אחריות על פרוייקט של מליון דולר ?
אז אומרים. חוץ מתואר של "קצין פרוייקט", כל החלטה משמעותית בפרוייקט תתקבל הרבה מעל לראש שלכם.

^^ סיבה שניה - התמחות. %%
בשנתיים האחרונות ללימודים, מתחילים לבחור התמחויות לפי מגמות השוק והעניין האישי. אם יש רווח של 6 שנים בין סיום הלימודים לעבודה האזרחית הראשונה, יש סיכוי רב שהידע מתקופת הלימודים לא יהיה כבר רלוונטי. נכון, יש לכם 6 שנות נסיון מהצבא בתכנון אנטנות (סליחה, כתיבת הוראות תחזוקה לאנטנות שתוכננו ע"י מישהו אחר ) אבל מה לעשות שזה לא התחום בו אתם רוצים לעבוד עד סוף ימיכם ?

^^ סיבה שלישית - אתם צעירים. %%
בני 18, אתם אולי חושבים שאתם יודעים מה אתם רוצים לעשות כל חייכם. אבל לא בטוח בכלל שזה באמת כך. תנו לעצמכם צ'אנס לפתוח את הראש, לגמור את ההתבגרות עד הסוף בצבא, איזה טיול קטן בעולם…ואז להחליט. מדהים איזה שינויים אנשים עוברים בתחילת שנות העשרים שלהם. אל תבנו על זה שלכם זה לא יקרה. ובכלל, מה רע להרוויח עוד כמה שנים של חופש לפני שהופכים עבדים לטכנולוגיה ?
הכרתי מקרים עצובים מאוד של אנשים שגילו שהם לכודים במקצוע שהם שונאים. חלק הצליחו להשתחרר מהקבע, אבל בגיל 22 ,עם עוד 3 שנים סדיר זו נחמה קטנה מאוד.

^^ סיבה רביעית - חברתית.%%
אם אתם שייכים לגאונים המוזרים והמתבודדים שיושבים בקצה הכתה, ומדברים רק עם המחשב שלהם, הסיבה הזו לא תדבר אליכם, אבל אני יודע שרוב העתודאים אינם כאלה.
קחו בחשבון שבתקופת הלימודים, רוב האנשים מסביבכם יהיו מבוגרים מכם. כשהחברים שלכם יחזרו בשבת מהצבא לא תבינו על מה הם מדברים, וגם הם לא ממש יתעניינו בכם.
אולי בשנה האחרונה באוניברסיטה, המצב קצת ישתפר, תפגשו בנות מהשכבה שלכם שכבר השתחררו, ואתם תוכלו להדריך אותן בחיי הסטודנטים, אבל אז תגיעו לצבא, ושוב תצטרכו להסתדר עם חיילים וחיילות צעירים מדי , שלא חלקו אתכם את ההתפתחות האינטלקטואלית של השנים האחרונות, והפרש השנים רק ילך ויעלה לקראת השחרור. ובינתיים, מתחילות להגיע הגלויות מהחבר'ה בחופים בתאילנד...
בקיצור - אם עכשיו כשסיימתם תיכון, אתם חושבים שהגיע הזמן להתחיל להכיר קצת בחורות ולטעום מהחיים -העתודה היא ממש לא בשבילכם.
ועוד לא הזכרנו את שנאת העתודאים המפורסמת של הטכניון.

^^ סיבות נוספות - יש עוד. %%
התלות הכלכלית בהורים לשנים ארוכות, הצורך לחיות עם הראש הצבאי הקשה הרבה שנים בלי ש"זכיתם" לטעום ממנו לפני שהתחייבתם לקבע, הרכב האוכלוסיה בבסיסים העורפיים בהם תשרתו, הבירוקרטיה העצומה והמתסכלת בצבא (כשאני משווה עם חברות אזרחיות, אני לא יודע אם לצחוק או לבכות )

בקיצור, העצה שלי - אל תמהרו עם הלימודים. לכל יום בא כלב. עתודה, זה לא נוצץ כמו שזה נראה, ולמרות שכולם שמעו על איקס ששירת במודיעין והיום הוא מליונר בזכות חברת הסטארט אפ שלו, זה לא ממש המסלול המייצג.

חזרהל