הקלות הבלתי נסבלת של השיפוט

השופטת הילה כהן, שפיברקה 14 פרוטוקולים של דיונים שמעולם לא התקיימו - לא לבד. זה המסר העיקרי העולה מהתנהלות תמוהה שלה היה עד TheMarker, כשהגיע השבוע לסקר יום דיונים שגרתי אצל השופטת נגה אוהד מבית המשפט המחוזי בתל אביב.

במהלך הדיונים התברר לשופטת אוהד כי היא צריכה ללכת. ככל שיישמע הדבר מוזר, אוהד הורתה לצדדים בתיק שאמור היה להתברר בפניה, להכתיב את בקשותיהם לפרוטוקול בהיעדרה. בהמשך עזבה אוהד את האולם, והפרקליטים החלו בהוראתה להכתיב את פרוטוקול הדיון, שנוסח בצורה של הודעה משותפת מטעם הצדדים.

כשסיימו, הדפיסה הקלדנית עותק מהפרוטוקול וניגשה עמו לאוהד ששהתה בחדר הסמוך. רגעים אחדים לאחר מכן חזרה מחויכת, והוסיפה את החלטתה של אוהד לפרוטוקול ולפיה השופטת מאשרת את הסכמות הצדדים ומעניקה להן תוקף של פסק דין.

הקלדנית הכינה כמה עותקים משני עמודי פרוטוקול הדיון שמעולם לא התקיים, חילקה אותם לצדדים וחלקם עזבו את המקום. לפי הפרוטוקול, הדיון התקיים בפני אוהד, והצדדים מסרו בפניה הודעה המופיעה בו ושמעו לבסוף את החלטתה. בפועל, כאמור, התקיים הדיון בפני הקלדנית, והשופטת מסרה בלשכתה את החלטתה.

בין העוזבים את האולם היה גם עבדל אזברגה, נאשם בניסיון לרצח, ששוהה כבר כמה חודשים במעצר בית מוחלט, בהוראת השופט דוד רוזן. לפי סיכום הצדדים שקיבל את הגושפנקה של השופטת הנעדרת, הוא יוכל לצאת מדי יום מביתו ל-10 שעות לצורכי עבודה. כל הפרטים הרלבנטיים, לרבות ליווי, ערבויות ודיווח, הוכתבו לקלדנית בידי שני הפרקליטים.

נציג פרקליטות המדינה שנשאר לדיון הבא היה כנראה מרוצה מההתנהלות היעילה של דיון ללא שופטת, והציע לעמיתיו: "אולי נכתוב עוד פרוטוקול?". בדקות הבאות עמלו הוא ופרקליטה נוספת על חיבורו של פרוטוקול לדיון שמעולם לא התקיים בתיק נוסף. באמצע נכנסה אוהד לרגע לאולם, "תכתיבו הכל לקלדנית", הורתה להם ויצאה שוב.

אוהד (59), מכהנת מאז 1977 במערכת השיפוטית וזה כשנתיים כשופטת מחוזית. מינויה האחרון עורר סערה משום שאושר חרף התנגדותו של נשיא בית המשפט העליון [[אהרן ברק]], שביקש לקדם במקומה את השופט עדי אזר (שנרצח כמה חודשים אחר כך). במינויה תמכה אז דליה איציק, לאחר ששוכנעה לתמוך בה בידי בנה של אוהד, עו"ד אורי אוהד, שהיה סגן ראש עיריית פתח תקוה וחבר מרכז מפלגת העבודה. אוהד אינה אהודה במיוחד בקרב עורכי הדין, וציוניה במשוב שעורכת לשכת עורכי הדין היו נמוכים.

ההתנהלות התמוהה המתוארת התרחשה בתום דיון אחר שבו ביקש נציג המדינה מהשופטת לשמוע ביחידות בלשכתה קצין מודיעין משטרתי. אוהד הסכימה, וקמה לפתע ממקומה: "בוא אדוני ללשכה", פנתה לקצין.

רגע לפני שאוהד נעלמה ללשכתה, זינק ממקומו אחד הפרקליטים שהמתין לדיון הבא, ואמר: "יש לנו כאן תיק שאנחנו צריכים החלטה בהסכמה". האנשים הלא מעטים שנכחו באולם באותם רגעים לא הרתיעו את אוהד, שהשיבה בטבעיות: "תכתבו אותה. תכתיבו לפרוטוקול", ויצאה מהאולם.

עורכי הדין - ובהם נציג הפרקליטות עו"ד גיא אברס, וסנגורו של הנאשם עו"ד עופרי מרוז, שלא נראו כמופתעים במיוחד מנוהל העבודה הלא שגרתי - ניגשו לקלדנית והחלו להכתיב לה נוסח מוסכם מטעמם שיובא לאישור השופטת. נוסח כזה לא הוכן על ידם מראש, כמובן.

"הצדדים מודיעים כי הגיעו להסכמה ולפיה תתאפשר למבקש יציאה לעבודה בין השעות 7 בבוקר ל-4:00 אחר הצהריים", הכתיב אחד מהם לקלדנית. הנאשם שבהוראת השופטת הגיע לדיון בעניינו, ישב בירכתי האולם. "איפה אתה תעבוד?", בירר עמו אחד הפרקליטים את הפרטים שירכיבו את הבקשה. "בשכונת הבדואים בטייבה", השיב, "אצל אבו חג'ג' עבודות עפר".

לנוכח העובדה שהשופטת לא היתה באולם, הבינו כנראה הפרקליטים כי עליהם לדאוג לכלול את כל הפרטים הרלוונטיים כהסכמות שהושגו ביניהם, כדי שהשופטת תוכל לאשר את הבקשה כפי שהיא, והם החלו לברר בעצמם את הפרטים שאמורים היו להתברר בדיון. "להבטחת התחייבותו זו יחתום על ערבות...", הכתיב אחד הפרקליטים. נציג המדינה בירר בינתיים עם הנאשם מי ילווה אותו (המעסיק, אבו חג'ג' שישב לצדו), והבהיר למלווה: "זה אומר שאתה נשאר אתו כל היום". המלווה אישר שהוא מסכים לכך.

"חג'ג' ידווח על כל הפרה, לא?", נרתמה הקלדנית לעזרת הפרקליטים בהשלמת כמה פרטים שמופיעים בדרך כלל בבקשות מסוג זה. "כן" ענה לה הסנגור. "לא, תכתיב לי אתה", ביקשה הקלדנית. בשלב זה התחילו הפרקליטים להתבדח על הסיטואציה המוזרה שבה הם מצויים. נציג המדינה סיפר כי "אני מופיע בוועדת שחרורים, ויש שם קלדנית שמכתיבה לצדדים את הפרוטוקול...". יצוין כי הצדדים והקלדנית לא היו מודעים לנוכחות כתבת TheMarker באולם.

מאחר שבאולם לא היתה שופטת, הפנה אבו חג'ג' שישב בצד את שאלותיו לפרקליטים. הוא ביקש לדעת מה עליו לעשות אם יהיה עיכוב לא צפוי, למשל בגלל פנצ'ר בגלגל ואם העיכוב ייחשב הפרה. "אתה תודיע שאתם מאחרים", הרגיע אותו הסנגור. "לא צריך להכניס את זה לפרוטוקול".

כשחזרה בסופו של דבר השופטת אוהד לאולם, שבה ועידכנה אותה הקלדנית בשני התיקים שהטיפול בהם הסתיים, ובית המשפט עבר לדון בתיק הבא. יש שיאמרו כי מדובר בדרך לא רעה בכלל לטפל בסחבת בבית המשפט ולקצר את ימי הדיונים. מי בכלל צריך שופטים?

מדוברות בית המשפט נמסר בתגובה כי ההתנהלות תקינה: "המדובר בטיפול בבקשה מוסכמת. צדדים יכולים להגיע להסכמות ביניהם, אם בעל פה, אם בהסכם בכתב שיוגש לבית המשפט, אם בדרך של הכתבה לפרוטוקול בית המשפט - ולבקש את אישורו להסדר. אין צורך בנוכחות השופט בעת ניסוח ההסדר ביניהם. על השופט לוודא לפני חתימתו על אישור ההסדר שאכן הוא משקף את ההסכמות ושהוא עומד בתנאים הנדרשים".

לטענות כי הפרוטוקול שהופק נחזה כמתעד דיון שהתקיים בפני השופטת, וכן לעובדה שהסכמות הצדדים נוגעות לתיק פלילי עם כל המשתמע, ולכך שהצדדים לא העבירו נוסח מוסכם אלא הגיעו לדיון שאמור היה להתנהל בפני השופטת ובהוראתה - לא נמסרה תגובה.