מסך עשן

זהירות, דור שלישי לפניך!

וידאו בנייד זה נחמד, אבל כדאי לקחת בחשבון את הקרינה שמגיעה מהמכשיר או מהאנטנות. האם זה באמת נחוץ?

שירה וילקוף
04/05/2006

הפרסומות שנודעו לפתות אותנו לעבור לטכנולוגיית "הדור השלישי" בטלפון הסלולרי מבטיחות עולם ומלואו ומציירות עתיד מלא באפשרויות חדשות, הכל במרחק כפתור בנייד. לא רבים מודעים גם לצד האפל, אם תרצו, המסתתר מאחורי אותן פרסומות ססגוניות.

על פי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, כ-6,000 מוקדי שידור (כל גג, עמוד או תורן עם אנטנות הוא "מוקד שידור") פזורים כיום ברחבי הארץ. 18 אלף אנטנות חדשות עוד יוקמו, בזכות "הדור השלישי". בעידן בו נדמה שהאנטנות השתלטו על כל גבעה חשופה, האם הציבור מוכן לראות בסביבתו פי ארבעה מהכמות הקיימת כיום?

"התשתית הקיימת כיום היא מספיקה", טוען אבי דבוש, רכז הפורום לסלולאריות שפויה. "כולנו הכרענו בדרך צרכנית שיהיו ניידים ותהיה תקשורת סלולארית, שמאפשרת להציל חיים במקרי חירום. אך כל הנושא של דור השלישי הוא מותרות. אנחנו רוצים שהציבור יהיה מודע ליתרונות ולחסרונות של הדור השלישי, ולכן אנחנו באים ואומרים: זהו הצעצוע החדש שלכם, וזהו מחירו: הרבה יותר אנטנות שילדיכם ואתם תהיו חשופים אליהן".

עד עתה, לפחות, אפשר לומר שהציבור מכריע בדרך צרכנית כנגד הדור השלישי: מפרסומים שונים עולה, כי קצב המכירות לא עונה על הציפיות של חברות הסלולר. סקר שנערך לאחרונה על ידי מרכז השל מראה כי כ-60% מהציבור הישראלי יהיה מוכן לוותר על הדור השלישי, אם הדבר יהיה כרוך בתוספת של פי שלושה אנטנות. "הלחץ הציבורי בשנים האחרונות מוכיח שהציבור לא מוכן לקבל עוד אנטנות בלי אפשרות לפקח ובלי אפשרות להבין מה הנזק שלהן", אומר דבוש. "אף אחד עדיין לא יודע בוודאות מה הנזק של הקרינה הסלולארית, ולכן צריך לעצור לרגע ולקיים דיון על נחיצות הדור השלישי בזירה הציבורית והפוליטית. רק אז אפשר ללכת עם זה הלאה, אם בכלל".

גם נציב הדורות הבאים בכנסת, השופט בדימוס שלמה שוהם, קרא לאחרונה להפסיק את שיווק הניידים מהדור השלישי במתכונת הנוכחית, הנעשה "באפן אגרסיבי על חשבון בריאות הציבור".

טוב לדעת (מקודם)

הסוד נחשף: כיצד בי-קיור לייזר מפחית את הכאב?

מוגש מטעם בי קיור לייזר

הרבה אנטנות קטנות

במשרד לאיכות הסביבה מסכימים שישנן בעיות עם הדור השלישי. "מכיוון שאיננו יודעים מה ההשלכות הבריאותיות ואיננו מוכנים לקחת סיכונים מיותרים, הקו שמנחה אותנו הוא מינימום חשיפה לקרינה", אומר ד"ר סטיליאן גלברג, מנהל אגף הקרינה במשרד, האחראי על מתן אישורים לאנטנות. במסגרת עקרון זה של זהירות מונעת, מבהיר גלברג, מדיניות המשרד היא לפזר הרבה אנטנות קטנות, במקום מעט מוקדי שידור עתירי קרינה.

הבעיה עם הדור השלישי, מסביר גלברג, היא שמוסיפים את האנטנות של הדור השלישי למוקדי שידור קיימים, במקום להקים עוד מוקדי שידור. כך מתקבלים המראות המוכרים של עשרות אנטנות מצופפות על גגות ותרנים גבוהים. "מבחינת חברות הסלולריות, הדבר הכי נוח זה להקים מעט אתרים כדי לחסוך בעלויות ההקמה והתחזוקה", הוא אומר, אך מוסיף - "הרצון הזה של חברות הסלולריות די חופף את רצון הציבור, מכיוון שההיגיון של הציבור אומר שפחות מוקדי שידור, יותר טוב. זאת למרות שבפועל הגדלת מוקדי השידור גרועה לציבור". גלברג מודה גם, שמדיניות המשרד לפזר את מוקדי השידור היא המלצה בלבד, ולא הנחייה המחייבת את חברות הסלולאר.

על האילן הזה נתלים בפורום חברות הסלולריות. "אין ספק שיותר אתרים קטנים ופחות אתרים גדולים יפחיתו את עוצמות השידור גם של מתקני השידור וגם של המכשירים עצמם" אמרו לוואלה! חדשות. "לצערנו, הממשלה טרם אימצה את ההמלצות ולא נקבעו מנגנונים ראויים ליישומן".

בנוסף, מודים שם כי "אין תוספת מיוחדת של אתרים לצורך הספקת שידורי הדור השלישי. הקמת הרשת ופריסתה מתבצעים משיקולי כיסוי בלבד ולא משיקולי דור כזה או אחר".

בסוף נחשפים ליותר קרינה

בעיה נוספת עליה מצביע גלברג בעניין הדור השלישי, היא הארכת משך וכמות הפעילות ברשת, כתוצאה מזמינות התוכן המתקדמים. "כשבדור השלישי יושבים ומסתכלים בסרט דרך הנייד, צריך לזכור שהדבר כרוך בשידור מהאנטנה. לפני שעוברים לטכנולוגיה חדשה שמספקת גם מוצרים חדשים, צריך לערוך דיון ציבורי ולהחליט אם רוצים את זה בכלל, כי כדי שאני אראה סרט, כל הציבור משתתף יחד איתי בסרט הזה ונחשף לקרינה. צריך לתת לציבור להגיב ולהחליט אם זה נחוץ".

יחד עם זאת, מוסיף גלברג, עוצמת הקרינה המירבית שנפלטת ממכשירי הדור השלישי קטנה יותר. הסיבה לכך היא שבשל כמות המידע העצומה שצריכה לעבור, טכנולוגיית הדור השלישי מצריכה קירבה גדולה יותר בין המכשיר הנייד לאנטנה, כך שהמכשיר יהיה צריך "להתאמץ" פחות כדי לתקשר עם האנטנה.

"זוהי בדיוק המלכודת", אומר ד"ר זמיר שליט"א, מיקרוביולוג רפואי ויועץ במפגעים אלקטרומגנטיים וכימיים. "אמנם עוצמת הקרינה המירבית שיכולה להפלט מהמכשיר עצמו היא קטנה יותר, אך קובץ וידיאו – משחקי כדורגל, סרטים וכו'- גדול פי עשרת אלפים מקובץ דיבור, ולכן כמות הקרינה תהיה הרבה יותר גדולה. בסיכום, אנשים יחטפו הרבה יותר קרינה".

בריא או לא?

על הנזק שנגרם מהקרינה הסלולרית ישנה עדיין מחלוקת בעולם. ארגון הבריאות העולמי, שעמדתו אומצה על ידי משרדי הבריאות ברחבי העולם וגם בישראל, קבע כי לא התגלו אפקטים מוכחים הקושרים בין הקרינה הסלולרית לפגיעה בריאותית. "אך מכיוון שהחשש קיים, ממליץ הארגון על עקרון הזהירות המונעת", אומר גלברג. "לא מחכים שלושים שנה כמו שקרה עם עישון כדי לראות שיש נזק. בישראל, נקטנו משנה זהירות והעלינו את סף הקרינה המותרת בפי עשרה מהמלצת הבריאות העולמי".

מנגד, טוען שליט"א, המחקרים בשנים האחרונות מוכיחים שקיים נזק בריאותי וודאי. "הופיעו מחקרים שהראו בבירור שישנם נזקים לטווח קצר – כאבי ראש, סחרחורות, איבוד זיכרון וכו', ונזקים לטווח ארוך שמתבטאים בין עשר לעשרים שנה אחרי. עוד לא עברו מספיק שנים, אך כבר במקומות שונים בארץ ובחו"ל רואים הופעת מקרי סרטן בקרב אנשים המתגוררים סמוך לאנטנות".

"אך חמור מכך", אומר שליט"א, "חשוב להבין כי הסכנה מהפלאפונים היא מסוכנת הרבה יותר מהאנטנות. כמות הקרינה ממכשיר הפלאפון שמקרין מטווח אפס גדולה פי אלפים. מחקר שיצא בשבדיה לאחרונה הראה בבירור שעם השנים משתמשים כבדים לוקים יותר ששכיחות הסרטן בהם גבוהה הרבה יותר מאחרים. אנשים מוחים מצד אחד כנגד האנטנות ומצד שני הולכים עם הפלאפון צמוד לאוזן ומדברים שעות".

דברו עם המומחים

הערב ב-20:00 תארח קהילת סביבה שלושה מומחים שישיבו בנושא קרינה סלולרית. אפשר להכנס לקהילה כבר עכשיו ולהשאיר שאלות למומחים: עו"ד תמי גנות מ"אדם טבע ודין", ד"ר זמיר שליטא – יועץ במפגעים אלקטרומגנטיים וכימיים, ואבי דבוש, רכז הפורום לסלולריות שפויה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully