נותנת החלב המסורה

בתור ילד למדתי שהפרה אוכלת עשב כדי לתת לנו חלב, מעבר לזה היא מניקה את עגליה. אך מסתבר שנותנת החלב המסורה לא יכולה להניק את עגליה, כי החלב שלה מיועד לנו. מעבר לכך, כמו כל יונק אחר, פרה לא מייצרת חלב כאשר אינה בהריון או בתקופת ההנקה לעגליה ולכן כדי שתפיק מספיק חלב עבור בני אדם, היא נשמרת במצב הריון מתמשך. מיד שנולד העגל, הוא מופרד מאמו ונשלח לאחד מ-3: עגלות לתעשיית החלב(מגיל שנתיים), עגלים לתעשיית בשר-הבקר או(פחותי המזל) לתעשיית עגלי-בשר. החליבה של האם מתחילה מיד לאחר הפרדת העגל, כשכעבור 3 חודשים בערך מופרית הפרה בהפריה מלאכותית פעם נוספת. כך תיחלב עד חודש וחצי - חודשיים לפני ההמלטה. אז היא תזכה להפסקה קצרה שתיגמר מיד עם ההמלטה. מתקן יצור החלב הזה, או הפרה, לא יכול לתת תפוקה מספקת מעבר ל-5 שנים של פעילות כזו - אז תשלח הפרה לאות הוכרה לתעשיית הבשר השכנה, ותגמור כהמבורגר(איכותה לא מאפשרת סטייק עסיסי) או מזון לכלבים וחתולים.
אך מסתבר שגם החיים עצמם ברפת הפרות החולבות, אינם פיקניק. הפרות מוזנות במזון עשיר באנרגיה ושומן, שלאו דווקא מותאם לצורת העיכול שלהם(הם מעלות גרה כידוע, תהליך המעדיף תבן התוסס באיטיות). במקומות מסוימים הן מוזרקות בהורמוני גדילה(1) ותפוקה שונים, אשר מזכים אותן בסיכויים טובים יותר לדלקת כואבת בבלוטת החלב(מסטיטיס). הפרה נחלבת פעמיים עד שלוש ביום בשל תפוקתה הרבה, ואם פרת הבר המקורית בישראל("ערבית") הפיקה 600 ליטר חלב בשנה, הפרות המוכלאות כיום בארץ מפיקות בין 6000 ל-7000 ליטר חלב בשנה. פרת החלב המושבחת גנטית היא מכונת יצור חלב כה יעילה עד כדי כך שהפסד של יום חליבה אחד עלול לגרום דלקת או פציעה בעטינים העמוסים בחלב.


הערות:
(1) בנושא הורמון הגדילה BST הצטרפו בפעם הראשונה להתנגדות גם יצרני חלב, כאשר היה חשש לפגיעה בחולבים, כאשר התפוקה הגדולה(ב-%20 בערך) של הפרות תגרום לדחיקת יצרני החלב הקטנים מהשוק. לזכותה של "תנובה" יאמר, שהיא התנגדה להחלת השימוש ב-BST בישראל.