הערב, לאחר הטקס בהר הרצל תחל תרועת הפסטיבלים של אומני ישראל: דנה אינטרנשיונל, נינט, להקת משינה, מירי מסיקה, הראל מויאל, צביקה פיק ואחרים יתרוצצו בין בימות הבידור ברחבי הארץ, יזמרו ויפזזו ובסופו של לילה - יגרפו הם ומפיקיהם - עשרות אלפי שקלים (או דולרים) לכיסם.
ושמחת בחגיך מצווה שחובה למלא אותה, בעיקר ביום הולדתה של מדינת ישראל. מצווה גם לתת להמונים בידור בחינם, משובץ בזיקוקי דינור יצירתיים והכל עטוף במוזיקה וקריאות עידוד של צעירים.
מי מממן? אנחנו. גם אם אנחנו בין החוגגים או שרועים עמוק במיטה אל מול מרקע הטלוויזיה. הכל על חשבון תושבי העיר שמשלמים, כל השנה כמעט בלא ניד עפעף, הרבה מאד מסים ותשלומים לקופת הרשות המקומית.
הכל היה טוב ויפה אם כולם היו מקבלים את המגיע להם במשך כל השנה ובלי להתדפק על שערי האגפים היעודיים בעירייה בכל בעיה ועניין. לא כך הם פני הדברים, בעיקר בשנים האחרונות.
המופעים בחוצות הערים בימי העצמאות הפכו למדד ה'איניות' של ראשי הערים בינם לבין עמיתיהם ונושא להתפארות של צעירי המקום בקרב צעירי העיר השכנה. יוצא אפוא, שמי שהצליח להביא לעירו את נינט, 'שווה' יותר ממי שהצליח להביא רק את מירי אלוני, כוכבת שנות ה-80. מי שהצליח להציב בחזית הבימה המרכזית של עירו את להקת 'בית הבובות' הוא מישהו שצעירי עירו יזכרו לו זאת היטב.
אם היה בא משהו ובודק את הקופה העירונית, גם בלי לסיים קורס ראיית חשבון, היה מגלה מיד כי קופת הרשות המקומית חסרה. סוד גלוי הוא מצבן האמיתי של הרשויות וכמעט ואין עיר ברחבי הארץ שתקציבה מאוזן ובתור מחווה היא מחזירה כספים למשלם המיסים.
מי מאיתנו לא נחשף בשנה האחרונה למראות הקשים המלווים את ההפגנות והמחאות של עוברי הרשויות המקומיות (הזוטרים בדרך כלל), המבכים את מר גורלם בהעדר שכר המינימום שלא קיבלו? אם נבדוק מתחת לפני השולחן נמצא שעובדים רבים ברשויות המקומיות, שוב אלו ששכרם דווקא נמוך, הולכו הביתה מצוידים במכתב פיטורין ובהסברים הנוגעים בקופה דלה ומצב כספי רעוע.
מאידך, כל אחד מאיתנו יודע כמה הוא משלם ובאיזה קצב ומה הוא מקבל בתמורה, כמו גם מי בעירייה מקבל שכר חריג וכמה. מידי שנה בחורף השיטפונות שוטפים, המים מציפים ואין די תקציב להכין את העיר לשכאלו. השנה במוסדות החינוך מתחילה עם מעט מאד שיפוצים והרבה מאד בכיינות של ראשי ערים ש'אין להם', כבישים משובשים המשופצים בשיטת הטלאים. אגפי רווחה מצטמצמים בסיוע לקהילה ולכולם, כמובן, יש טענות קשות נגד השלטון המרכזי והרבה קיטורים על קשיים בתפעול בשל קופה מצומקת.
מפליא (או בעצם לא כ"כ מפליא) איך הבעיות הקשות של תקציבי הרשויות המקומיות נשכחות, ככל שמתקרבים ליום העצמאות. או אז שוכחים מהחובות, המועקות והעדר תקציבים ובעיות קואליציוניות במועצה העירונית. מדחיקים את הצורך בהשקעות בשכונות מצוקה, טיפול מועדף לקשישים וקשיי יום, הצבת שמירה במוסדות חינוך, אחיות בבתי ספר ושאר השקעות מחויבות המציאות בפרט, בחינוך ובקהילה.
לפתע יש ממה לשלם לאמנים, שלא מתחילים לדבר איתך לפני שהם מסבירים לך כמה זה יעלה ודורשים לדעת אם אתה מסכים לשלם סכום שכזה להופעה קצרה, כי הבאה היא חצי שעה אחריה.
ככל שמתקרבים ל-ה' באייר, כמעט כל מחיר מקבל אישור מגבוה והצרכים האחרים בישוב נשכחים הרבה אחרי היום שלמחרת.
נכון שרשות מקומית צריכה להשקיע בתרבות, אך עדיף בזו המקומית: בתזמורת/אנסמבל מקומי, תיאטרון מקומי וספורט. יש לגבש עתודת אמנים מקומית ויוצרים וכו'. זו למעשה חלק מתרומת הרשות המקומית לקהילה שמממנת אותה ממיסיה.
אם כך, יש לי שאלה. למה להוציא כל כך הרבה כספים על יבוא אומנים מחוץ לעיר, להעמיס על הקופה העירונית, המצומקת בלאו הכי, מזומנים כל כך יקרים שעדיף להשקיע ברווחה וחינוך, שטחים ירוקים ותשתיות?
ומדוע לא לאפשר לכוכבים המקומיים: רקדני החוגים במתנ"סים, חוגי התעמלות וחוגי האבקות לסוגיהם, בתי ספר למשחק, מוזיקה וריקודי שנות ה-60 וכישרונות עולים בחוגים בבתי הספר ואולי גם בבתי הורים. מדוע לא להציע להם את בימת העיר ל'עשות שמח' לתושבי עירם, בחלוקה על פי גילאים בעלות שולית ובתחושה של תרומה לקהילה מהקהילה?
אפשר גם לפתוח את המוזיאונים המקומיים להצגת יצירות של אומני העיר, ללוות ב'פרומואים', הופעות רחוב וכו' ולכבד את היוצרים גם בביקור תלמידי גנים, בתי ספר בימים שאחרי.
אפשר ליצור אירועים בסגנון 'כוכב נולד' מקומיים ולהריצם מעט לפני יום העצמאות כדי לבחור את אלו שיגיעו לצמרת - דווקא מעל הבימה העירונית של יום העצמאות. זו דרך מכובדת לאפשר לראויים מבין המוכשרים בעיר להופיע ולהצדיק את ההשקעה בהם.
ובמצבי שכנות חיובית בין רשויות וערים, ניתן לקיים שיתופי פעולה במטרה לחסוך, אך גם מתוך כוונה לקיים תחרויות בין אומנים ופתח עצום ליצירתיות.
ועכשיו לא אכפת לי שתבזבזו גם כמה אלפי שקלים על זיקוקים. איזה בידור זו השאלה אך גם המטרה.
תקציב נולד
נורית אמיתי
2.5.2006 / 10:09