כמעט בכל תצוגות האופנה מוגשת תקרובת, לפעמים ארוחת בוקר מלאה, לפעמים בופה או סתם נשנושים, שהרי ידוע שביקורות טובות יותר נכתבות על בטן מלאה אלכוהול ופחמימות שרצות למוח. יסלחו לי הקולגות שלי אבל האמת חייבת להיאמר - לפעמים נצפות באירועים האלה סצינות די מביכות של התנפלויות על האוכל, כאילו לא נכנס דבר לפיהן של העיתונאיות שמסקרות אופנה מאז התצוגה האחרונה שהיו בה.
בית האופנה "קום איל פו", שתמיד עושה דברים אחרת, השיק את קטלוג הקיץ החדש שלו, שעוסק בהפרעות אכילה, בתצוגת אופנה אלטרנטיבית ובמשתה, שיועד למה שקוראים באופן שקורע אותי מצחוק "תא כתבות האופנה".
אחרי הרצאה קצרה מפי ד"ר דיאנה לוצאטו, סוציולוגית ואנתרופולוגית, שכתבה את החלק העיוני המצורף לקטלוג, שמתחיל בשורה "מה משותף למילת נשים בסומליה ולהרמת גבה למראה אשה הממלאת לעצמה צלחת במזנון של בית מלון?", והסבר מפי הדוקטור על כך שהאיסור הסמוי על נשים ליהנות מאוכל הוא יותר מסוכן מאיסורים גלויים, וסקירה על קולקציית הקיץ מפי המעצבת הראשית מאיה ארזי (פרטים בהמשך), הגיע החלק המדהים של האירוע. אל השולחנות התחילו להגיע צלחות מלאות בכל האיסורים הלא כתובים של התרבות שלנו, החל בבלוקים ענקיים של שוקולד מלוויים בפטיש, כדי לשבור אותם, דרך מרשמלו ובננות שנועדו לטבילה בקערת השוקולד הענקית, וכלה בהר של פחזניות; תותים וקצפת; שרימפסים על שיפודים; וצ'יפס גורמה עם רוזמרין.
חוץ ממזלג קטן לא עמד לרשות הסועדות שום כלי עזר, לא היו צלחות על השולחן, ואופן הגשת המזון, שהונדס על ידי השפית של בית הקפה "קום איל פה" בנמל, הדס וולף, אילץ את המשתתפות במשתה לשבור כמה חוקים חברתיים באשר לאופן שבו ראוי לנשים לאכול.
כיכרות הלחם הוגשו כמו שהם, כך שחייבים לבצוע בהם, ובגוש העצום של החמאה שעמד באמצע השולחן היה צריך לחצוב. המילוי המדהים של הפחזניה נזל לי על הסנטר וכשניסיתי לשבור קטע מתוך סלעי המרנג העצומים שהוגשו, הוא נשבר לאלפי חתיכות שעפו לכל עבר.
האירוע הזכיר לי את מסיבת יום ההולדת הראשונה שערכה חברה יקרה שלי אחרי שיצאה מאנורקסיה. היא, שהיתה קרובה למוות ואושפזה בבית חולים פסיכיאטרי, חגגה את שובה לחיים במסיבה בה הוגשו כל המאכלים "האסורים".
בקרוב הסרטון
מלבד הקטלוג המדהים שצולם על ידי שרון ברקת, ותצוגת הקולקציה על ידי הנשים שצולמו בו, "כדי שתראו שאין ריטושים ואין סיכות מאחורה, הכל אמיתי" כדברי ארזי, העביר בית האופנה את נושא הקטלוג לעיתונאיות באופן חווייתי.
כאילו כדי להמחיש את הרלוונטיות של הקטלוג נשמעו בשולחן מדי פעם אמירות כמו "אוי, נהרסה לי הדיאטה" או "אם אמא שלי היתה רואה אותי" - שנאמר "אוכלים ובוכים". הקטלוג של בית האופנה המאתגר טוען שכמעט כל הנשים סובלות מהפרעת אכילה מסויימת וקורא לנשים ליהנות מאוכל.
מילות המפתח בקולקציית הקיץ, שהולכות טוב עם הקונספט, הן אווריריות ונינוחות, עם דגש על סילואטות רחוקות מהגוף ובעלות נפח, והלוק המוביל הוא של מכנסי שרוואל עם ז'קט. כמובן שמכנסי השרוואל עשויים בגזרות מתוחכמות והז'קטים הם קלים ומתאימים לקיץ הישראלי, התוצאה הורסת.
המשתה, בו ניתן דרור ואף דרבון לעיתונאיות האופנה להתחזר, להתחרע, ולהתענג על האוכל כמו באורגיה משולחת רסן תועד וצולם כולו. אם תענה בקשתנו הרי שנשדר אותו כאן בקרוב, ועוד היבט של אחורי הקלעים של עולם האופנה ייחשף לקהל הרחב.