המתנדבים והמתנדבות, בעיקר מסקנדינביה, היו במשך שנים רבות חברה טובה לבני הקיבוצים. אולם בשנים האחרונות ויתרו עליהם קיבוצים רבים לטובת פועלים תאילנדים מיומנים, שעושים את עבודתם נאמנה. היו גם קיבוצים שהמשיכו לדאוג לחיים החברתיים של הצעירים והביאו צעירים וצעירות מרחבי העולם, בעיקר מאירופה ובייחוד מצפון היבשת הקרה.
מאז פרוץ אינתיפאדת אל אקצה, האירופים אינם מגיעים כמעט, בגלל ה"מצב". "מעריב" מגלה כי "דאקיב", ארגון הפועל מאז 1966, וניתב עשרות אלפי מתנדבים לקיבוצים השונים, הודיע כי הוא סוגר את שעריו. "דאקיב", ראשי התיבות בדנית של "ידידי קיבוץ דניים", מסר כי מאז ראשית השנה הצליח לשגר לישראל 50 מתנדבים בלבד לעומת 1,200-1,500 מתנדבים בשנה רגילה, מהם 70 אחוז בנות.
ההתנדבות הפכה למושג בנוף הקיבוצי בשנות השישים ומאז מלחמת ששת הימים, גם לפופולרית בקרב צעירי סקנדינביה. משרדים דומים ל"דאקיב" נפתחו בשבדיה, נורבגיה ובפינלנד. הרעיון היה לבוא ולתת כתף בתמורה למחיה וקצת חברה. הזיעה והעבודה קשה ניכרו לא רק בשדות וברפתות: הרבה זוגות מעורבים יצאו מהסיפור הזה.
החגיגה נגמרת: המתנדבות כבר לא באות
18.7.2001 / 8:33