עלייה בגיל הנישואים בקרב ערביות-ישראליות

הצעירות הערביות חופשיות כיום יותר מבעבר בבחירת בן זוגן. מחקר חדש שנערך ב[[אוניברסיטת חיפה]] מצא הבדלים משמעותיים בין המשפחה הערבית הצעירה בישראל לבין המשפחה הערבית המסורתית של טרום המדינה. "בקרב כמעט 86% מהנשים בדור הראשון היו ההורים מעורבים במידה רבה בבחירת בן הזוג, לעומת כ–52% בדור השני וכ–13% בדור השלישי", אמרה ד"ר נסרין חג' יחיא אבו אחמד מבית הספר לעבודה סוציאלית, שערכה את המחקר.

במחקר השתתפו 537 נשים ערביות, מחציתן מוסלמיות ומחציתן נוצריות, משלושה דורות של 179 משפחות. הנשים מילאו שאלונים שבדקו בין היתר את חלוקת התפקידים במשפחה, קבלת ההחלטות במשפחה ונתונים דמוגרפים שונים. ממצאי המחקר הראו כי חלו שינויים בשיטת האירוסים, במעורבות ההורים בבחירת בן הזוג, בקרבה המשפחתית לבן הזוג ובמהות המפגשים עם בן הזוג במהלך האירוסים. עוד התברר שה'עטא' (הסכם מילדות בין הורים) שהיה נפוץ למדי בקרב הדור הראשון (39%) נעשה די נדיר בקרב הדור השני (10%) ובקרב הדור הצעיר הוא נעלם כמעט לחלוטין.

ד"ר חג' יחיא אבו אחמד ציינה, כי חלה ירידה משמעותית בשידוך ובהיכרות רק לאחר האירוסין: מ–51% לערך בדור הראשון ל–18% לערך בדור השלישי. לדבריה, ניתן לראות גידול משמעותי בהיכרות טרם האירוסין בהשגחת ההורים או בלעדיה. "היכרות כזו הייתה נדירה מאוד בדור הראשון (פחות מ–1%) והפכה להיות שכיחה ביותר בקרב דור הנכדות (61%)", היא ציינה.

המחקר העלה כי חלה ירידה משמעותית בבחירת בן זוג מאותה משפחה. "73% מן הנשים בדור השלישי נישאו לגבר שאינו מאותה משפחה לעומת כ-56% מן האמהות ו–45% לערך מהסבתות", אמרה החוקרת, וציינה שהירידה בנישואים לבני משפחה ניכרת בכל רמות הקרבה - בנישואים לבן אותה חמולה, לבן זוג עם קרבה משפחתית בין ההורים ולבני דודים. עוד הראו הממצאים כי גיל הנישואים נמצא במגמת עלייה: בעוד שהנשים מהדור הראשון התחתנו בגיל 16 בממוצע, נישאו בנות הדור השני בגיל 19 ולעומתן בנות הדור השלישי התחתנו בגיל 21 שנים בממוצע.

בנוסף, הנשים הצעירות דיווחו כי חלוקת התפקידים עם בן זוגן שיתופית יותר מאשר חלוקת התפקידים של הוריהן וכי בעליהן נוטלים חלק במשימות הקשורות לניהול משק הבית ולטיפול בילדים. גם תהליך קבלת ההחלטות על ידי בני הזוג מסורתי פחות ושיתופי יותר מזה הקיים בקרב הוריו. "הנשים הצעירות בחברה הערבית משכילות יותר מאמהותיהן וסבתותיהן ומועסקות יותר מחוץ לבית", מסבירה ד"ר חג' יחיא אבו אחמד את מגמת השינוי וההבדלים הקיימים בין הדורות. "בנוסף, ככל שהאישה נמצאת בקשר אינטנסיבי יותר עם האוכלוסייה היהודית, כך יהיו עמדותיה והתנהגותה מסורתיים פחות".

ד"ר חג' יחיא אבו אחמד סבורה, שממצאי המחקר מלמדים שתיאור האישה הערבייה כחלשה, נחותה וכלואה בתוך דפוסים מסורתיים החסינים מפני שינויים אינו מדויק ולא משקף את מציאות חייהן של כלל הנשים הערביות בארץ. "התמונה הקודרת אודות מצבה העגום כביכול של האישה הערבייה ותיאורה ככנועה ותלויה בדמויות הגבריות אינה נכונה", סיכמה.