הסתיים מצעד החיים מ[[אושוויץ]] ל[[בירקנאו]]. בראש המצעד עמד ח"כ שמעון פרס (קדימה) והשתתפו בו כ-8,000 בני נוער יהודים מרחבי העולם. למצעד הצטרפו קבוצות נוער לא יהודי מפולין ומגרמניה. גם הרב ישראל מאיר לאו והשר אברהם הירשזון נטלו חלק באירוע.
ח"כ שמעון פרס, אמר בטקס האזכרה המרכזי בתום הצעדה, כי מדינת ישראל והעם היהודי למד להתייחס לאיומים על קיומנו ברצינות. "העולם, כמו אז בשנות ה-30, יכול להפוך הססן ולחפש תירוצים שלא לעזור. אנחנו יכולים להגן על עצמנו, אין לנו זכות שלא לעשות את זה. יש כוחות מטורפים שנפגוש, אך נצטרך לזהותם ונכה בהם מראש". פרס הוסיף כי "לא נשכח, אבל לא נהרוג. נזכור תמיד שיכול להיות עתיד אחר". פרס אמר עוד, כי בני דורו בישראל היו המומים כאשר גילו את עומק ואת מימדי השואה.
פרס הזמין את נשיא איראן, מחמוד אחמדינג'אד, לבוא למחנה ההשמדה באושוויץ כדי לראות את ערימות הנעליים והשיערות כדי להבין מהי השואה. הוא ציין, כי "עוצמתה המדינית והצבאית של ישראל יכולה להרתיע את אויבינו ונעשה כל שביכולתנו כדי שהשואה לא תחזור".
הוא סיפר את סיפורו האישי, ואמר כי סבו וסבתו נלקחו בשנת 1945 עם בני משפחתו האחרים לבית הכנסת של הקהילה שלהם בפולין, והגרמנים שרפו אותם למוות בבית הכנסת, שהיה עשוי מעץ. פרס נזכר ואמר כי "לא יכולנו להבין למה אנשים הגונים, עובדים קשה, מצייתים לחוק, מתוך אמונה - למה שרפו אותם? את מי זה שירת?"
פרס סיפר כי אביו היה אסיר הצבא הבריטי במחנה שבויי מלחמה בגרמניה ועל השמחה כאשר גילו שהוא עוד בין החיים. "לא ידענו מה קרה לו, חשבנו שהוא מת. הוא היה שבוי מלחמה 5 קילומטרים מפה, אך הוא וחברו למחנה היו מבריחים מזון, והם נתפסו ונידונו למוות. כשעמד אבי בפני כיתת היורים, התערב כומר אוסטרלי אמיץ, ואמר: אם אתם רוצים תהרגו אותי, לא אותו, וכך הוא ניצל".
לדברי פרס, אירועים אלו ואירועים רבים אחרים, הם שהובילו את שארית הפליטה בארץ למסקנה, שאין ברירה אלא להקים מדינה יהודית, כזו שתפתח את שעריה לפליטים. "הסכמנו לתכנית החלוקה של האו"ם כיוון שהיינו עוד קטנים, והסכמנו, רק שיפתחו את שערי ישראל. הערבים לא קיבלו את חלוקה והחליטו לתקוף אותנו. לא היו לנו תותחים, לא היה לנו צי, והחלטנו החלטה נוספת: הפעם אנחנו לא נהיה חלשים יותר. שתי המטרות הגדולות שלנו היו הקמת מדינה לעם היהודי והקמת צבא שיכול להגן על המדינה".
יו"ר הפרלמנט הפולני: זהו ניצחון הטוב
השר אברהם הירשזון אמר בנאומו בטקס, כי הוא מאמין ש"לעולם לא נוכל להבין את היקף השואה, כשאנחנו מתמקדים במספר של שישה מיליון בני אדם, אלפים של קהילות מיליון וחצי ילדים, ואלפי האנשים שנשלחו לתאי הגזים במקום הזה".
יו"ר ה"סיים" - הפרלמנט הפולני - אמר בטקס, כי "הנוכחות המשותפת שלנו כאן מציבה סימן של ניצחון הטוב, ניצחון התקווה מול הפסימיזם ההיסטורי. כאן באושוויץ, שהיה גיא ההריגה הגדול ביותר; כאן סבלו ונהרגו ונרצחו בני לאומים שונים, כולל פולנים; כאן אנו חשים שותפות מסוג מסויים מיוחד - השותפות לסבל, אשר מולידה שותפות בזיכרון. כאן באושוויץ, באותו מקום בו הועידו אנשים לאנשים אחרים גורל כה אכזר, אנחנו צועדים יחד, ומעניקים זה לזה שותפות גורל וחלום על עולם טוב יותר".
אירועי יום הזיכרון לשואה ולגבורה נפתחו הבוקר בצפירת דומייה בת שתי דקות. מיד לאחר מכן נערך טקס הנחת הזרים באוהל יזכור ביד ושם ומיד אחר כך התחיל טקס הקראת שמות הנספים - "לכל איש יש שם" - ביד ושם. כן הסתיים בכנסת טקס הקראת השמות במעמד נשיא המדינה, משה קצב, וראש הממשלה בפועל, אהוד אולמרט. במהלך הטקס עלו זה אחר זה חברי כנסת ואנשי ציבור להקריא את שמות קרוביהם שנספו בשואה.
ביער הקדושים שבאזור ירושלים נערך טקס הוקרה ליהודים שהצילו יהודים אחרים בתקופת השואה. בטקס, שיזמו המרכז העולמי של בני ברית והקרן הקיימת לישראל, משתתפים 400 תלמידים. כך דווח בקול ישראל.
אחר הצהריים תיערך בבקעת הקהילות ביד ושם עצרת תנועות הנוער. אירועי יום השואה הרשמיים יינעלו ב-19:30 בשתי עצרות זיכרון בקיבוץ [[לוחמי הגטאות]] וביד מרדכי.
עמותת "עמך" - המרכז הישראלי לתמיכה בניצולי השואה והדור השני פותחת קו לתמיכה מקצועית בטלפון 1-800-27-66-55.