דו"ח של המכון לחקר האנטישמיות באוניברסיטת תל אביב מגלה, כי בשנת 2005 חלה ירידה משמעותית במספר הכולל של האירועים האנטישמיים האלימים. בשנה החולפת נרשמו 406 אירועים אלימים על רקע אנטישמי לעומת 501 אירועים מסוג שנה שנרשמו בשנת 2004.
עם זאת, היה זה המספר השני בגודלו ב-15 השנים האחרונות. מחברי הדו"ח מסבירים את הירידה בהמשך הפעילות הציבורית והפוליטית, הלאומית והבינלאומית נגד האנטישמיות, בצעדי חינוך, ביטחון ואכיפה טובים יותר וכן ברגיעה יחסית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, שלמרות שאין הוא הסיבה העיקרית, הוא מהווה לעיתים תכופות גורם מאיץ לאירועים האנטישמיים.
עם זאת, קבעו אנשי המכון לחקר האנטישמיות, הרמה הגבוהה עדיין של אלימות אנטישמית ב-2005 מעידה על כך שהסיבות המרכזיות לפרוץ גל האנטישמיות בשנים האחרונות המשיכו לעורר גם בשנה זו את הפעילות האנטי-יהודית: התסכול החברתי השתלב עם דעות קדומות אנטי-יהודיות ורגשות אנטי-ישראליים ואנטי-אמריקאים חריפים והתפרץ בגילויי אלימות, בדרך כלל לא מתוכננים מראש, נגד יהודים ורכוש יהודי.
על-פי עדות המותקפים במדינות שונות במערב אירופה, המוסיפה להוות את המוקד העיקרי לפעילות האלימה נגד יהודים, נראה כי דור המהגרים הראשון והשני, רבים מהם מוסלמים, ממשיכים למלא תפקיד מרכזי באלימות. במקביל, כמו בשנים עברו, עמדו ניאו-נאצים והימין הקיצוני המסורתי מאחורי מקרים רבים של אלימות, התנהגות פוגעת, איומים וונדליזם.
מהדו"ח עולה כי תקריות אלימות וגילויים אנטישמיים אחרים פחתו מעט בקנדה ובארה"ב, ויותר בצרפת, בה נרשמה ירידה ב-48 אחוזים בהשוואה ל-2004. יש לציין כי מאז ראשית 2006 חלה עלייה מחדש בהיקף הפעילות האנטישמית בצרפת. בבריטניה, למרות שמספר האירועים האנטישמיים הכולל ירד ב-14 אחוזים, מ-532 ב-2004 ל-455 ב-2005, נותרו נתוני האלימות הפיזית ומעשי הוונדליזם באתרים וברכוש יהודי בערך ברמה הקודמת. בקנדה, בצרפת ובבריטניה נרשם המספר השני בגודלו מאז שהחל המעקב אחרי אירועים אנטישמיים במדינות אלה.
הצהרות קיצוניות
כמו בשנים האחרונות נמשכה ב-2005 באוקראינה העלייה במספר האירועים האלימים ובחומרתם. יש לראות את ההחמרה על רקע ההפצה הגוברת של תעמולה אנטישמית בכלל באוקראינה ואת הפעילות האנטישמית האינטנסיבית בין כותלי "האקדמיה הבין-אזורית לניהול כוח אדם" בפרט.
על רקע הטקסים לציון 60 שנה לשחרור אושוויץ והכרזת האו"ם על ציון בינלאומי שנתי של יום שואה בתאריך השחרור, ב-27 בינואר, בלטו מאוד ב-2005 הנאומים והפרסומים בגנות האנטישמיות. אנשי ציבור ופוליטיקאים פרסמו הצהרות פומביות נגד האנטישמיות, חיפשו לה הגדרה ממצה, הגבירו את החקיקה נגדה ועצרו מכחישי שואה. עם זאת, ב-2005 נשמעו במקומות שונים בעולם הצהרות קיצוניות, חסרות תקדים בחומרתן, המכחישות את השואה ומשמיצות את העם היהודי, וזאת מפי מנהיגי מדינות, חברי פרלמנט ואנשי אקדמיה. בין אלה יש לציין במיוחד את הצהרותיו של נשיא איראן [[מחמוד אחמדינג'אד]], וכן עצומות והצהרות אנטישמיות ברוסיה, באוקראינה ובוונצאולה הן נגד ישראל וקיומה והן נגד הקהילות היהודיות מפי חברי פרלמנט, עיתונאים ואנשי ציבור בולטים.
פרט לאלימות ולהצהרות הקיצוניות התאפיינה שנת 2005 בשפע של חומר אנטישמי כתוב או מאויר ושל מלל והתבטאויות עוינות ופוגעות שנשמעו בערוצים שונים, וכן בהמשכם של הניסיונות להטיל חרם על מוסדות אקדמיים ישראלים ועל מי שקשור בהם, כחלק משלילת זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית. בכל אלה, מסכמים כותבי הדו"ח, חלה ב-2006 הסלמה מדאיגה.