ותודה לרייכמן

איני יודע מהו טיב יחסיהם של עמיר פרץ ואוריאל רייכמן, אך לו אני יו"ר העבודה, הייתי שולח היום זר פרחים גדול לנשיא הפורש והחוזר של המרכז הבינתחומי. לזר לא הייתי שוכח לצרף ברכה, בה הייתי מודה לרייכמן על חברותו בעת צרה, כשהסיט את תשומת הלב, במחי פגישה אחת שלא התקיימה, מההסכם הקואליציוני המעט מביך עליו חתם פרץ, וחסך לו מאמצי שתדלנות יקרים בקרב חברי מרכז, ו"סתם בוחרים" להם יצטרך לספק הסברים רק בבחירות הבאות.

סוף השבוע האחרון הביא עמו חדשות טובות וחדשות רעות באשר לפרץ: החדשות הטובות הן שפרץ לא שוכח את תומכיו, ודואג להם גם לאחר הבחירות. החדשות הפחות טובות הן שפרץ שכח מי היו תומכיו, וכי מדובר בקבוצת אנשים גדולה יותר מן הצמד עמיר פרץ ויולי תמיר.

מבלי להתייחס כלל לשאלת יכולתו של פרץ לכהן כשר הביטחון (ורמז לכל הפלאפלים הרוטנים במיל': הוא כנראה מסוגל), האיש שקבע במו ידיו את סדר היום החברתי במערכת הבחירות האחרונה מתגלה מיום ליום כאשף יחסי ציבור לא קטן, המצליח להפוך הישגים שאין לזלזל בהם ולו משום שיכול היה להיות יותר גרוע, לקרנבל נצחונות למראית עין בלבד: 19 המנדטים שהביא למפלגתו בבחירות האחרונות הנן אותה תוצאה שהביא רק לפני 3 שנים עמרם מצנע, אדם עם יותר שיער על פניו ופחות דציבלים מגרונו.

ההסכם הקואליציוני המסתמן שהביא פרץ למפלגתו כולל אמנם שבעה תיקים, אולם רק פרץ ותמיר יזכו להנות ממנו ולכהן בתפקידים משמעותיים. היתר יצטרכו להסתפק בפירורים, ולשלם את מחיר הכניסה לקואליציה ו"סדר היום החברתי". שניים מתוך אותו יתר יהיו שרים בלי תיק, כלומר שרים ללא סמכויות אמיתיות, ללא תחומי אחריות, ללא לו"ז, אבל עם לשכה, וולבו ומשכורת שר. לפחות שני חברים יעברו בשנים הקרובות את אלף הדולר. 27 חברים יעברו יחד בשנים הקרובות 800 מיליון שקלים.

ורייכמן, אשר גילה שחבר טוב נמדד בעת צרה, יחזור לעסקיו החינוכיים, ויוכל לסכם בגאווה כהונה מרתקת בכנסת, בה הספיק לנכוח ב-100% מהישיבות ולשבור שיאים פרלמנטריים לאורך (או קוצר) כהונה, שלפניו נשברו על ידי נציגה אחרת מן המגזר העסקי, פנינה רוזנבלום.

מצוייד בכלל לפיו הבטחות יש לקיים, הפר רייכמן בלי למצמץ את הבטחתו ומחוייבותו לבוחר, שנתן בו את אמונו למשך 4 שנים. קשה להחליט אם רייכמן הוא איש עקרונות נאיבי, או פשוט בחור קצת מפונק, אבל איך שלא נסתכל על זה, בפעם הבאה שיבחר להעמיד את כשרונותיו הברוכים לרשות הציבור בשם משימה לאומית מטעם עצמו, כדאי להבהיר לו שאת הכלים ניתן לשבור לשני הכיוונים ולהמליץ לו ללכת לשחק במגרש משחקים אחר.