דיקור בזמן לידה

למרבה הפלא, אין ברפואה הסינית המסורתית נקודות דיקור למניעת כאבים בלידה. רק בתחילת שנות השבעים, עם החדירה המאסיבית של האקופונקטורה לעולם המערבי ובמיוחד בהיבט האלחוש, התגברה המודעות של הרופאים הסינים והעוסקים ברפואה סינית, לחשיבות הטיפול בכאב בתהליך הלידה. מכאן הדרך הייתה קצרה למציאת נקודות דיקור מתאימות לטיפול בכאבי הלידה.

בשלושת העשורים האחרונים התפרסמו עבודות רבות שנעשו בארצות אירופה ובסין, בנושא שיכוך כאבים במהלך לידה. הניסיונות לשכך את הכאב באמצעות דיקור התחרו עם פעולת האפידורל, שאמנם מקל על הכאב בצורה כמעט מלאה, אך תופעות הלוואי שלו, בטווח הקצר והארוך, הן רבות יחסית. לעומת האפידורל לפעולת הדיקור אין תופעות לוואי, לא לעובר ולא לאם. נהפוך הוא, החמצון לעובר רק משתפר וכך נצפים הרבה פחות סיבוכי לידה.

לפי הרפואה הסינית, סיום ההיריון מתאפיין במעבר חריף ממצב של אגירת אנרגיה מסוג יין, לדפוס של אנרגיה מסוג יאנג. אנרגית היאנג מפנה את אנרגית יין, ובפועל זה מה שמעורר את הלידה ומאפשר לעובר לצאת החוצה.

בשלב הראשון של הלידה תעלת הלידה מתרחבת ומתבטאת במחיקת הצוואר ופתיחה של 10 ס"מ. בשלב השני ניתן לראות פתיחה מלאה של הצוואר ועד ליציאת העובר לאוויר העולם. והשלב השלישי כולל את תום לידת העובר ועד לידת השליה תוך בקרה על הדימום.

הדיקור במהלך הלידה לא רק מפחית את הכאבים, הוא גם מסייע בפתיחת צוואר הרחם, גורם לאינדוקציה של לידה תוך הגברת ההתכווצויות ויעילותן ומשפר את אספקת הדם לרחם במהלך כל תהליך הלידה. בכך ניתן לסייע ליולדות בכל שלב של הלידה, לשפר את החמצון של העובר ובכך להקטין את אחוז סיבוכי הלידה. ההחלמה של היולדת מהירה ומלאה יותר, מאחר ואספקת הדם המקומית מתגברת והדימום פוסק מהר יותר. זהו שילוב המעורר מחשבה, מדוע לא לשלב אקופונקטוריסט כאיש צוות מן המניין בחדר לידה.

ניתן אומנם לדקר בנקודות הדיקור הקלאסיות, אך זה מונע מן הנשים את היכולת לנוע במהלך הלידה. לכן, נוטים יותר לדקר באוזניים (האוריקולוטרפיה), מצב המאפשר ליולדת ללכת ולא להישאר ללא תנועה במהלך הטיפול. התוצאות הטיפוליות בדיקור באוזניים דומות לאלו של הגוף.

אם העובר נמצא במנח עכוז (כלומר, הראש לא התהפך ברחם לכיוון היציאה), צריך להתחיל באקופונקטורה (במוקסה) בשבוע ה- 30-38, האופטימום הוא בשבוע ה-34. ניתנים 10 טיפולים יומיים, בהם מחממים נקודה על הזרת של הרגל למשך 15 דקות. אם התהליך לא עזר, ניתן להוסיף עוד 5 טיפולים, תוך כדי ביקורת מתמדת שהעובר התמקם כיאות בתעלת הלידה. טיפול יתר יכול לגרום להתהפכות נוספת של העובר. המחקרים השונים מעלים תוצאות של כ-81% הצלחה לעומת 49% בקבוצת הביקורת.

לפי הרפואה הסינית קיימות שתי סיבות עיקריות לעיכוב הלידה: חסר באנרגיה הפנימית צ'י ודם וכליאה של צ'י ודם.

במקרה של חסר של צ'י ודם הלידה ממושכת, ההתכווצויות חלשות או שאינן קימות כלל. במצב של עיכוב בפתיחת צוואר הרחם, היולדת עייפה וחלשה ויתכן קוצר נשימה. הלשון תהיה חיוורת עם חיפוי לבן דק והדופק עמוק וחלש.

הטיפול: לחזק את הצ'י והדם ובכך לעורר את הלידה. (הנקודות השכיחות: ST-36, SP-6, K-7, BL-67, BL-60, BL-21).

במקרב של כליאת צ'י ודם, הלידה תהיה ממושכת, ויורגשו כאבים עזים בגב ובבטן, תחושת לחץ ומלאות ברום הבטן, בחילות, הקאות ואי שקט. בבדיקה צוואר הרחם יהיה מתוח ואינו מגיב להתכווצויות. צבע הלשון יהיה אדום כהה. והדופק עמוק וחוטי.

הטיפול: לאפשר זרימה שוטפת של צ'י ודם בכדי לעורר את הלידה. (הנקודות: LI-4, SP-6, LIV-3, GB-34, BL-67).

השליה אמורה להיפלט מהגוף בתוך רגעים מתום לידת העובר. זהו השלב השלישי של הלידה. לידת שליה מעוכבת נחשבת מעל 20 דקות המתנה.

זהו שלב בו דיקור יכול לסייע משמעותית, פרט למקרים בודדים פתולוגיים בהם השליה נשארת מחוברת לרחם (אז יש צורך במעורבות של רפואת החירום במיילדות). לבד מזה שכיח למצוא עיכוב בלידת השליה. כאשר היולדת תשושה, ייתכן מצב הגורם לחסר אנרגיה צ'י או חדירת קור לרחם במהלך הלידה, הגורם לכליאת דם ברחם, ולחולשה כללית של צ'י. כמובן שיש מקרים המשלבים את שתי הסיבות בו זמנית.

אם המקרה הוא חוסר בצ'י היולדת תסבול מעייפות, חיוורון, חשש מפני קור, סחרחורת וקוצר נשימה. הלשון תיראה חיוורת עם חיפוי דק, והדופק חלש וחלול.

הטיפול: לחזק את הצ'י ולהזין את הדם. )הנקודות: SP-6, LI-4, REN-6, REN-4, GB-21).

במקרה של קור הגורם לכליאת דם, צבע היולדת כחול כהה, יהיו כאבים בשיפולי הבטן ויתכנו הקאות. הלשון תהיה חיוורת והדופק: עמוק, חוטי ואיטי.

הטיפול: לפנות את הקור ולאפשר זרימת צ'י. (הנקודות: GB-21, BL-60, SP-8, REN-4).