רבבות משתתפים בחגיגות המימונה

היום צפויים להגיע מאות אלפי בני אדם לאירועי ה[[מימונה]] בנקודות שונות ברחבי הארץ. האירוע המרכזי של המימונה, שהתקיים בעבר בגן סאקר בירושלים, ייערך השנה בפארק [[הבבא סאלי]] בנתיבות. 50 אלף איש צפויים להגיע. בירושלים, לעומת זאת, לא ייערכו היום אירועים רשמיים לכבוד המימונה, אולם אמש נערך אירוע גדול בבית הכנסת הגדול בעיר.

בתל אביב תיערך חגיגת מימונה ענקית בפארק דווידוף (סמוך לבית החולים וולפסון). החגיגות יחלו ב-10 בבוקר וילוו בהופעות מוסיקה, מעגל מתופפים וסדנאות יצירה לילדים. בלב הפארק יוקם אוהל, בו יכינו נשות המרכז הקהילתי "לב יפו" מופלטות ושאר מעדנים מסורתיים.

ב[[אילת]] ייערכו חגיגות מימונה החל מהשעה 11:00 בחוף הדקל, ואילו בצפון ינהרו אלפי חוגגים ליער ברנדס בקרית אתא ולפארק הזהב בקרית שמונה. בידיעות אחרונות דווח, כי מפקד תחנת זבולון, ניצב-משנה קובי בכר, התחייב לאבטח את האירוע ביער ברנדס "בכוחות גדולים".

כתבי "הארץ", יהונתן ליס, יאיר אטינגר ואלי אשכנזי, מוסיפים:

חגיגות המימונה המרכזית בירושלים התקיימו אמש, לראשונה, באוהל מרוקאי מיוחד שהוקם ברחבת בית הכנסת הגדול. לצלילי התזמורת האנדלוסית, התכנסו מאות כדי לחגוג את החג המסורתי, שבשנים האחרונות נדד דווקא לאולמות בתי מלון בבירה.

הסנאטור האמריקאי ג'ו ליברמן המבקר בימים אלה בישראל, היה אחד האורחים המרכזיים באירוע, לצדם של ח"כ שמעון פרס, השר מאיר שטרית, הרבנים הראשיים, ראש העיר ירושלים אורי לופוליאנסקי ויו"ר תנועת "ביחד", יעקב אדני, שאירגן את האירוע. למכובדים שנכחו באירוע הוענקה מדליה שהונפקה השנה על ידי החברה הממשלתית למדליות ולמטבעות, לציון חגיגות המימונה בישראל.

תנועת ביחד, שאירגנה את אירועי המימונה, החליטה השנה לשים דגש מיוחד על הפן התרבותי, ולא להתמקד באוכל או בפולקלור. מחר, במקום הפיקניק המסורתי, תקיים התנועה יום עיון מיוחד על מורשת יהדות מרוקו, שורשי הפסח והמימונה.

ד"ר הדני מאמין שהקונצרט מסמל את חזרתו של החג לשורשיו. "המימונה חוזרת לבית הכנסת, עם תכנים תרבותיים ובלי מנגלים. חזרנו אל המימונה המקורית", אמר. לדבריו, הבחירה בבית הכנסת האשכנזי אינה מקרית: "גם בזה יש סמליות רבה, זה רצון להנחיל ערכים תרבותיים משותפים לכולם".

הסולן הראשי של התזמורת האנדלוסית, הפייטן אמיל זריהן, הסביר ל"הארץ" את הבחירה בשיריו של רבי דוד בוזגלו: "הוא הקים דורות של פייטנים וחזנים בכל קהילות מרוקו והטביע את חותמו על שירת הבקשות ועל השירה האנדלוסית. הוא כתב שירה נפלאה שצריך להנחיל לדור הנוכחי וללמד בבתי הספר".

חגיגות המימונה נחגגו גם בלמעלה מ-40 קיבוצים. חגיגות המימונה בקיבוצים הראשונים החלו באמצע שנות ה-90', והשנה הגיעה התופעה לשיאה. ראשי התנועה הקיבוצית, גברי ברגיל וזאב (ולוולה) שור, אמרו כי "אוכלוסיית הקיבוצים מגוונת היום יותר מבעבר, ומורכבת מבני כל העדות. לדבריהם, הפעילות התרבותית מושתתת ברובה על יצירה עצמית של החברים, והיא מאפשרת ביטוי ומקום לעדות על מסורותיהן השונות. הדבר מעיד גם כי הקיבוצים פתוחים היום יותר מבעבר למסורות העדות השונות, ובפרט לאלה של עדות המזרח", אמרו השניים.