כשמיטב חוקרי המין של ארה"ב התכנסו לאחרונה כדי לדון במה שצופן העשור הבא בתחומם, חלקם ציירו עתיד שבו שותפים מלאכותיים יוכלו לממש כל פנטזיה.
"מה שמאד סביר שנראה לפני 2016 הוא חוויה רב-חושית של סקס וירטואלי", אמרה ג'וליה היימן, מנהלת מכון קינסי למחקר המין, ה[[מגדר]] וההתרבות באוניברסיטת אינדיאנה. "ישנה אפשרות של פיתוח חומרים אירוטיים שיאפשרו לך ליצור שותף או שותפה בעלי מידות וסגולות מסוימות, שותפים שיגידו דברים מסוימים במהלך האינטראקציה, או להגדיר דברים מסוימים שיקרו במהלך האינטראקציה", אמרה.
תחום המכונה "טלדילדוניקה" כבר מאפשר לאנשים הנמצאים במסופי מחשבים נפרדים לחלוטין לשלוט במכשירים כמו ויברטורים הנמצאים בצד השני למטרות סיפוק מיני. "אנשים שמשתמשים בזה פשוט נדהמים", אמר סטיב רודס, נשיא חברת "סיניולייט אנטרטיינמנט", שמכרה אלפי מכשירי מין הפועלים באמצעות האינטרנט במהלך שלוש השנים האחרונות. "זה לא משהו שעושים רק בשוליים הסהרוריים". עוד הוסיף רודס, כי "[[המלחמה בעיראק]] היתה...ברכה די גדולה לחברה שלנו".
ג'ינה לין, הכותבת את הטור "סקס דרייב" עבור מגזין המחשבים והרשת Wired, אומרת שהיא נהנתה מהשימוש בסיניולייטר וכי אין סיבה לחשוש מטכנולוגיה זו. "אנשים עדיין מפחדים מאד מ... כל סוג של שילוב בין מין לטכנולוגיה והאינטרנט", אמרה. "מה שאנשים מחמיצים כאן זו הנקודה שהקשר האנושי הוא שמאפשר את הפעלת הטכנולוגיה", הוסיפה. לין אומרת כי "אף אחד מאלה שממציאים את הדברים האלה רוצה או אפילו חושב שטכנולוגיה תוכל אי-פעם להחליף את הקשר האנושי או יחסי מין רגילים".
רוצה לעשות את זה עם ג'נה ג'יימסון?
יזמים מחפשים גם לחבר בין סרטים פורנוגרפיים לתחושות אמיתיות. בראד אייברם, נשיא אקסטרים 3D מולטימדיה, אומר שהמשחק המקוון של חברתו, "וירטואלי ג'נה", שבו מקיים השחקן יחסי מין עם דמות מצוירת ריאליסטית של כוכבת ה[[פורנו]] ג'נה ג'יימסון, מסוגל לחבר בין חומרה העוקבת אחרי הפעילות על המסך לאיברי המין של השחקן.
"אף אחד מיצרני המשחקים הגדולים לא ילך בכיוון הזה מן הסתם, אז אנחנו נוכל להיות כמו האסלר או [[פלייבוי]] או מה שלא יהיה, הפנטהאוז של משחקים למבוגרים", אמר אייברם והוסיף: "צעצועי מין הם עסק עצום".
השירות שלו, ללא החומרה, עולה 30 דולר לחודש, ולדבריו כמה מאות אלפי אנשים ניסו את המשחק המקוון עד כה. הוא מצפה שייצור החומרה הדרושה לייצור הסימולציה יצמח במהירות.
האם ייתכן ללכת עוד צעד הלאה ולייצר רובוט מין כמו זה שגילם השחקן ג'וד לאו בסרט "אינטליגנציה מלאכותית", או מכונת "אורגזמטרון" כמו שהופיעה בסרטו הקלאסי של [[וודי אלן]] "ישנוני"?
קארל די-סאלבו, דוקטורנט בבית הספר לעיצוב של אוניברסית קארנגי מלון, סייע לעצב רובוט המדמה את החום והתחושה של חיבוק. לדבריו, ניתן להמשיך לפתח את ההמצאה לכיוון של יחסי מין. "זה לא נראה ממש קשה, אבל יחסים ריאליסטיים מתחילים כבר להיות ממש יקרים".
חברות המייצרות בובות מין הנראות ממש כמו בני אדם, ללא תוספים אלקטרוניים, נמכרות תמורת כ-6,500 דולר, לא כולל 500 דולר משלוח. די-סאלבו מפקפק בהיקף הביקוש למכשירים כה מתקדמים, וכך גם הסקסולוגית תושבת סן פרנסיסקו, קרול קווין.
"אני מוצאת שעולם המלא באנשים שעושים את זה עם גאדג'טים מושלמים במקום זה עם זה הוא [[אורוול]]יאני משהו", אמרה. "אני לא חושבת שרוב האנשים ירצו ללכת לשם".