התגלה זן עכברים עם יכולת התחדשות תאים

בעוד שתאי שיער ועור מחדשים עצמם בלי הפסקה, בני אדם, בניגוד ללטאות, אינם יכולים להצמיח מחדש גפיים, או כל איבר אחר. עד כה, לא הייתה ידועה כל יכולת התחדשות תאים שכזו ב[[יונקים]] בכלל, עד שהתגלתה אחת כזו בזן מסויים של עכבר.

רשת ה-BBC דיווחה כי העכבר, מרפי רות'ס גדול, מחזיק ביכולות התחדשות תאית יוצאות מגדר הרגיל, וגילוי זה עשוי להיות מועבר לזנים אחרים של יונקים.

פרופסור אלן הבר-כץ, מדענית ממכון ויסטאר בפילדלפיה, הייתה חלק ממחקר [[אימונולוגיה]] (חיסוני) כאשר היא נתקלה לראשונה בסגולותיו של העכבר. הבר-כץ חקרה את השפעותיה של תרופה מסוימת, היא סימנה את העכברים על ידי ניקוב חור קטן באוזנם. חלק מהעכברים היו מסומנים וחלק לא, אך כשחזרה הבר-כץ למעבדה, גילתה כי אף עכבר לא היה מסומן. היא סימנה אותם שוב, וגילתה כי העכברים מייצרים תאים חדשים במהירות רבה, והם אף הצמיחו סחוס וזקיקי שיער חדשים.

זן העכברים הזה משמש למחקר מזה שנים רבות, כיוון שהוא מודל מצויין למחלות אוטואימוניות, בהן הגוף תוקף את מערכת החיסון שלו עצמו. בשל מוטציה גנטית בקרב העכבר, הוא נמצא למעשה במצב דמוי מחלת הזאבת, שהיא [[מחלה אוטואימונית]], ולכן היא מסייע רבות לחוקים.

המחקר האוטואימוני של פרופסור הבר-כץ הוסב מיידית למחקר על התחדשות תאים. החוקרים ניקבו חור קטן בליבו של העכבר, ובמהרה הם גילו כי החור נסתם, ולא היה זכר לניקוב, אף לא צלקת. הם אף גילו כי פגיעה בחוט השדרה של העכבר, מתחדשת ללא בעיה, אם כי הייתה הצטלקות קלה לאחר חידוש התאים. החוקרים כרתו חלק קטן מאצבעו של העכבר, וגילו כי גם היא מתחדשת וצומחת מחדש, אך אם נחתך יותר ממעט מהאצבע, התאים אינם מתחדשים.

השלב הבא במחקר היה לגלות מדוע דווקא היונק הזה מגדל תאים מחדש, ואילו יונקים אחרים לא. פרופסור הבר-כץ טוענת, כי אצל רוב היונקים, מה שחוסם את התחדשות התאים הוא ממברנה, קרום שנוצר בעת שהגוף מתחיל לתקן את עצמו. היא ציינה כי דו-חיים המסוגלים להצמיח איברים מחדש, אינם מגדלים ממברנה כזו, ומחקרים הראו כי כאשר מואץ גידול הממברנה אצלהם, הם מפסיקים להצמיח איברים, ומתחילים לפתח רקמות צלקתיות. העכבר הנבדק אמנם מגדל ממברנה, אך הוא מפסיק את הגידול מרגע שהוא מתחיל לחדש תאים.