קח תרמיל, מקל והרבה כסף

150 אלף מטיילים פוקדים מאתמול את אתרי הנופש והטבע ברחבי הארץ וכך זה יימשך במהלך חול המועד פסח. רבים מהם מדירים רגליהם מהגנים הלאומים ושמורות הטבע, משום שהגיחה לשם, בהרכב משפחתי מלא, מחייבת תשלום על פי "גולגולת". המחירים נעים בין 50-20 שקלים למבוגר ובסך הכל, משפחה חופשת משאירה לעיתים עד 200 שקלים בכניסה. ויש מקומות כמו מצדה – שם המחיר אפילו גבוה יותר.

כשמדובר במשפחה ממוצעת ומבוקרת בהוצאותיה - התשלום הוא לעיתים מעל ליכולת והמצופה, גם אם יש להם רכב צמוד והם הביאו איתם כריכים ואורנג'דה מהבית.

בשנים האחרונות, כיבוש אתרי הטבע והנוף על ידי רשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים תופס תאוצה, בתמיכת המחוקק. אלא שהצורך בשימור אתרים אינו עולה בקנה אחד עם הערכים והאידיאולוגיה הנוגעת בחברה ומורשת והזכות של מי מאיתנו על המקומות הללו ועוד במדינה כשלנו.

סוד גלוי הוא, שיש הרואים בגביית דמי הכניסה באתרי הטבע, כמו גם ברבים מחופי הים התיכון והכנרת, אמצעי המונע גישה חופשית, ומהווה פגיעה בסיסית בזכויות האדם ובשכבות האוכלוסייה החלשות.
בכל פעם שהאביב מגיע ועם ישראל נקרא לצאת אל הטבע, עולה מחדש הנקודה הנוגעת לתשלום וגובהו. חסימת המקומות הללו משמעה – בלשון המעטה – קיומה של סלקציה ע"פ עומק הכיס. יוצא איפוא, שמי שבכל זאת אוהב לטייל נאלץ להדיר רגליו מכניסה למקומות והנופים היותר יפים וערכיים ולהסתפק בתמונות.

אני משוכנעת, שאם מחיר הכניסה היה 5-10 שקלים לאדם (ובהתאמה לילדים, חיילים וכו') היו מגיעים יותר, נהנים יותר וגם מרוויחים יותר: הגוף המפקח – כסף; ועם ישראל: ערכים ומורשת, שלהם אין מחיר אך יש תמורה לדורות הבאים.

מי שכבר עבר את השער אחרי הפקדת האגרה ונכנס לאתר, צועד בשבילים המסומנים והארוכים, המטופחים על ידי גשמי החורף והטבע. אם הוא גם מחפש תמורה שאינה רק נוף, לא בטוח שימצא אותה. בצידי השבילים כמעט ולא תמצאו מקורות מים פזורים לשתיה והתרעננות, לא פינה אחת מוצלת למנוחה. שירותים... אם הם כבר בנמצא, לא תמיד ניתנים לשימוש.

יש מקום שבבית המחוקקים המחודש, שמושבו יחל בקרוב, יקום משהו מהספסל הנכון ויקרא בקול רם: רוצים שינוי! משום שסגירת מחסום הכניסה על ידי תשלומים גבוהים יש בהם משום הנצחת הפערים החברתיים בין אלה שיש להם ואלו שאין להם.

מדוע ילדי הצפון והוריהם המתגוררים בקרית שמונה אינם יכולים לטייל – בחינם או בסכום סמלי – בגן הלאומי מצדה ? מדוע אלו מדימונה אינם יכולים לשוטט בשבילי החצבני ב-5 שקלים בלבד? הסיבה: יש מי שחוקק (בשנת 1998) את חוק הגנים הלאומיים, שמורות הטבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה. המחוקק גם קבע, כי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים היא תאגיד ותקציבה הוא מהכנסותיה. וההכנסות, איך לא, הן מכיס המבקרים.

אם היום אתם מכירים אתרים פוטנציאליים שעדיין יד הרשות לא הגיע אליהם – אתם יכולים להירגע, הם יגיעו גם יגיעו. בחוק הנדון נקבע כי, מתפקידי הרשות לאתר שטחים ואתרים להקמת שמורות טבע וגנים לאומיים, ליזום ולתכנן הקמת שמורות טבע וגנים לאומיים, או שינוי בהם; להקים, לנהל, להחזיק, להפעיל ולטפח שמורות טבע וגנים לאומיים ועוד. מכאן, שהמחוקק קבע את השיטה לפיה המשתמש משלם וגם תורם לתחזוקה, שמירת הנוף והמורשת וכמובן - פרנסת העובדים.

לא נסתרת מעיני העובדה, כי רבים המקומות בעולם בהם אין מימון מלא לשמירת הטבע מהקופה הציבורית. אך יש גם מקומות בעולם בהם פארקים ציבוריים, לדוגמא, מהווים חלק בלתי נפרד מהמרחב הפתוח לשימושו החופשי של כל אדם. כמו שעיריות ניו-יורק, לונדון, אמסטרדם ואחרות לא תעלנה בדעתן להתחיל לגבות תשלום כניסה אל פארקים ציבוריים בתחומן, כך גם במדינת ישראל יש מקום שלאתרי הטבע תהיה כניסה לכל אדם ונופש.

נכון. יש גם אתרים פתוחים שאינם מחויבים בתשלום, אך כאן עולה שאלת הרייטינג של האתר: הביקוש להם הוא מינימלי, ורבים מעדיפים את אתרים יותר משובבי נפש כמו הבניאס, מצדה, מפל התנור ואחרים.

למי שלא יודע, קיימת תוכנית לדרוש תשלום גם לשטח שמורת הרי אילת, עם שדרוגה לאחת השמורות הגדולות בארץ, מצוק הארבל ועוד. תפסיקו לספר לנו שהציבור מחבל ומזיק לסביבה ולכן חשוב שישלם. תפסו את העבריינים ושישלמו קנס. במקביל, נסו להריץ קמפיין של שמירה על הטבע – כמו המאבק רב השנים כנגד קטיפת פרחים מוגנים. ניסיתם?