גבעות בית שמש נעלמות - חלק א'

קומץ תושבים מבית שמש, חמוש בהרבה רצון טוב, עומד חסר אונים בשנים האחרונות מול מנגנוני הביורוקרטיה בעיר, ומנסה להילחם בתוכניות הבניה המיועדות לאזור המכונה גבעות בית שמש, מסדרון [[אקולוגי]] אחרון באזור. לטענתם, יגרמו תוכניות הבניה להרס [[גבעות בית נטיף]], שנמצאות בין בית שמש לקיבוץ נתיב הל"ה - אזור העשיר בממצאים ארכיאולוגים ומגוון של בעלי חיים וצמחיה. "רק לחץ ציבורי יוכל להציל את האזור הזה, שלגביו קיימות כבר תוכניות בנייה מתקדמות", הוא המסר שחוזר ועולה מדבריהם של אנשי המקצוע, עימם שוחחנו לצורך הכנת הכתבה. רשומון של מאבק שמטרתו הצלת נכס תרבותי-סביבתי, שסופו ככל הנראה ידוע מראש.

הכל פורח עכשיו. לכו, טיילו שם בפסח, לפני שייגמר.

"נוף קדומים", כך תיאר הצלם את השטח, שנמצא דרומית לרמת בית שמש. ואכן, קשה להאמין שחבל ארץ כזה קיים בישראל של 2006. במהלך הסיור במקום נתקלנו בצבאים מתרוצצים בשטח (הצבי הארצישראלי הוא חיה הנמצאת בסכנת הכחדה), נמיות, עצי פרי בני מאות שנים, עופות דורסים וציפורי שיר. שרון טל, פקח רשות הטבע והגנים באזור, סיפר לנו גם על תנים, שועלים, דורבנים ואף קרקלים שנמצאים שם. הנוף משרה אווירה של תקופות אחרות, קדומות.

בגזרת הארכיאולוגיה ניתן למצוא שם דרך רומית עתיקה, בורות מים, גתות ומערות קבורה מתקופת הבית הראשון והשני, טראסות ובוסתנים עתיקים. גולת הכותרת היא תל ירמות, שאי שם בתקופת המקרא היה עיר-מדינה חשובה שחלשה על כל האזור.

את הקישור למאה ה-21 הביאו רוכבי אופניים, לבושים במיטב אופנת הרכיבה, שבאים לכאן בהמוניהם, לפי דברי טל, וגם שודדי עתיקות (באחת המערות הצביע טל על עדויות לפעילותם הלילית, הכוללים סל נטוש. "זה טרי", הוא אמר, "הסיירת הירוקה מנהלת פה מדי לילה מרדפים"). את האווירה הכמעט פסטורלית הזו משלימים רועים ועדרי צאנם. מדי שנה באביב, עולים באישור המדינה בדואים מהנגב לרעות באזור הזה.

"שפלת יהודה היא אחד האזורים היפים בארץ", אומר ד"ר אבי פרבלוצקי, לשעבר המדען הראשי של רשות הטבע והגנים, "לא בכדי היא זכתה לכינוי [[פרובנס]] של ישראל. הקטע המסויים של גבעות בית נטיף הוא בבחינת פנינה המעידה על הכלל". הגבעות, שנותרו כאזור גדול יחסית ה"נקי" מפעילות אדם, משופעות לא רק במגוון של צמחיה ובעלי חיים, אלא גם בשרידים ארכיאולוגיים רבים מתקופות שונות. נרות השמן הייחודיים, שיוצרו כאן בתקופה הרומית וזכו לשם "נרות בית נטיף", נמכרות מסביב לעולם במאות דולרים ליחידה.

"אין ספק שזה מקום ראוי לשימור מכל בחינה והיבט", מסכם מנחם זלוצקי, ראש אגף שטחים פתוחים ב[[משרד לאיכות הסביבה]], את דעתם של כל אנשי המקצוע עימם שוחחנו. "אך משום שהאזור כולו מיועד להרחבה שאושרה לבית שמש, יהיה קשה מאד לעצור את זה", הוסיף.

קצב הגידול של העיר [[בית שמש]] הוא הגדול ביותר במדינה. ב-15 השנה האחרונות זינקה אוכלוסייתה ללמעלה משישים אלף תושבים, על ידי בניית השכונות החדשות רמת בית שמש א' וב', שנמצאות דרומית לעיר המקורי. האוכלוסייה החדשה, רובה ככולה, היא חרדית ודתית-לאומית. כיום מתוכנן השלב השלישי של ההרחבה, רמת בית שמש ג', שאמורה לקום על גבעות בית נטיף, דרומית לשטח הבנוי כיום. התוכניות נמצאות בשלבי אישור ותכנון מתקדמים ביותר.

בשטח המיועד נמצאים שני אתרים ארכיאולוגיים, המיועדים לשימור כגנים לאומיים והם חירבת בית נטיף (חורבות כפר ערבי גדול ששכן במקום עד 48') ותל ירמות המקראי. לטענת מובילי המאבק הגנים הללו, בגודל מאות דונמים כל אחד, הם לעג לרש. יוזמה מקומית מהשנתיים האחרונות של הפקח טל ביחד עם מספר תושבים מציעה לחבר את שני האתרים ברצועה ירוקה של גן לאומי אחד גדול בגודל של כ-5000 דונם, המשמר את השרידים בסביבתם הטבעית.

כך, מסבירים מובילי המאבק, גם יינצל המסדרון האקולוגי היחיד שנותר באזור, מסדרון שמקשר את דרום השפלה להרי יהודה. תפקידן של הגבעות כמסדרון אקולוגי רק הולך ומתעצם נוכח שתי המכות הסביבתיות שנחתו על האזור לאחרונה: בניית גדר ההפרדה כ-3 ק"מ דרומית מגבולות העיר והיישוב הרי עדן, הממוקם בלב המסדרון האקולוגי, שהקמתו אושרה לפני כשבועיים, לאחר שנדחו סופית התנגדויות ארגוני הסביבה. יוזמי התוכנית מציעים לבנות בשולי הגבעות בלבד, באזורים שפגיעתם בנוף קשה פחות.

"אנחנו לא נגד בנייה חדשה", אומר טל, "כל מה שאנחנו אומרים זה שצריך לשנות את דפוסי החשיבה: התוכנית שאושרה לפני 10-15 שנה, כבר לא נכונה במציאות של 2006. צריך לבנות בצורה שתאפשר מינימום פגיעה באזור הטבעי. לאור התמעטות השטחים הפתוחים, אבדן בתי הגידול והאיומים על האזור (טל מתכוון בין היתר לתוכנית ספדי למערב ירושלים, היישוב הרי עדן וגדר ההפרדה. ש.ו.) פשוט חייבים לשנות את הגישה".

טל גם לא מסתיר את הקשר האישי שלו לגבעות. "כילד בקיבוץ נתיב הל"ה, היינו מסתובבים בגבעות האלה כל הזמן. עם התחלת הבנייה של רמת בית שמש, היתה תחושה שהמאבק אבוד ושאין מה לעשות כי השטח כבר אושר לבנייה", מספר טל, "כשנכנסתי לתפקיד כפקח הבנתי שלא אסלח לעצמי אם לא אעשה ניסיון לעשות משהו, למרות שהתוכנית כבר מאושרת לבינוי. עוררתי את העניין, ובמקביל מצאתי עצמי פוגש פעם אחר פעם את גיל (קרסטני, ש.ו.) בשטח, התיידדנו וכך הדברים התגלגלו למאבק שהוא מנהל ביחד עם רפי (לטנר, ש.ו.) ועוד כמה תושבים. אני נע בסיפור הזה בין ייאוש לתקווה".

אז מה יש לנו? שני תושבים: האחד פסיכולוג שעלה מארה"ב (רפי לטנר), השני - שיפוצניק שהתאהב בגבעות והפך למורה לחינוך סביבתי (גיל קרסטני). את השניים מגבים עוד כמה אנשים, ביניהם פקיד בעירייה (מאיר מלכה, הממונה על קשרי חוץ) וחבר מועצת אחד (צבי וויליצקי, הממונה על תיק שפ"ע, תעבורה ואיכות הסביבה). הם אלו שנלחמים בעירייה, במשרד השיכון שרוצה לבנות בשטח ובאויב הכי גרוע מבחינתם - אדישות הציבור.

על המשך המאבק - בחג השני.