כריתת שחלות מעלה הסיכון ללקות בשיטיון

מחקר חדש מעלה, כי נשים שעברו כריתת שחלות נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בשיטיון (סניליות). המחקר, שנערך ב[[מינסוטה]] וכלל 2,500 נשים, מצא שהסיכון היה גבוה במיוחד בקרב נשים צעירות – כריתה של שחלה אחת עד גיל 38 העלה את הסיכון ב-260 אחוזים.

החוקרים מאמינים, כי הקשר בין השניים נובע מהירידה ברמת ההורמון הנשי [[אסטרוגן]], שייתכן שעוזר למנוע הזדקנות. אפשרות אחרת היא שנשים הנמצאות בסיכון לחלות ב[[סרטן]] השחלות עשויות להיות בסיכון גנטי לחלות בשיטיון.

ב-BBC דווח, כי הממצאים הוצגו בכנס של אגודת הנירולוגיה האמריקאית. החוקרים בחנו 1,209 נשים ששתי שחלותיהן נכרתו, ו-1,302 נוספות ששחלה אחת שלהן הוסרה, בין השנים 1950 ל-1987. הן הושוו עם מספר זהה של נשים שלא עברו ניתוח. באופן כללי, נשים שעברו את הכריתה היו בסיכון גבוה ב-40 אחוזים לפתח סימנים של שיטיון או פגם קוגניטיבי מאשר נשים בקבוצת הביקורת הבריאה.

גם לגיל שבו התבצעה הכריתה הייתה השפעה: לנשים ששתי שחלותיהן נכרתו עד גיל 46 היה סיכון גבוה ב-70 אחוזים ללקות בשיטיון או בפגם קוגניטיבי. לנשים ששחלותיהן נכרתו לפני גיל 38, היה סיכון גבוה ב-260 אחוזים.

החוקר הראשי, ד"ר וולטר רוקה, אמר שנשים ששתי שחלותיהן נכרתו קיבלו טיפול בתחליף אסטרוגן. עם זאת, הוא אמר שייתכן שהטיפול לא נמשך זמן מספיק, במיוחד אם הניתוח התבצע בגיל צעיר. "כמו כל החלטה רפואית או כירורגית, יש לבחון את הסיכון והרווח. הממצאים שלנו חשובים במיוחד למצבים שבהם הסרת השחלות היא אלקטיבית – כלומר בניסיון למנוע סרטן שחלות".

הצוות של ד"ר רוקה מצא בעבר שהסרת השחלות מעלה את הסיכון לחלות ב[[פרקינסון]]. הניתוח נקשר גם לסיכון גבוה יותר ללקות במחלות לב וכלי דם ובאוסטיאופורוזיס.

הנרי סקוקרופט, ממחקר הסרטן הבריטי, אמר כי "הסרת השחלות מתבצעת רק כשיש בה צורך מוחלט. חשוב לזכור זאת כאשר שוקלים את הסיכון התיאורטי של בעיות אפשרויות בעתיד". ד"ר סוזן סורנסן, מהאגודה לחקר ה[[אלצהיימר]], אמרה כי זמן רב חושבים כי לאסטרוגן יש השפעה מגנה נגד התפתחות שיטיון. יחד עם זאת, היא אמרה, כי מחקר בינלאומי מקיף לא מצא שלטיפול בתחליף אסטרוגן יש השפעה מטיבה. היא אמרה, כי "נראה שהתוצאות האלה מצביעות שוב על קשר אפשרי בין מחסור באסטרוגן לבין שיטיון, אבל החוקרים עצמם ציינו שייתכן שהקשר בין השניים מורכב יותר ממה שחשבנו קודם".