תמונות מתוך מרכזי חקירה בריטים בגרמניה, שחקרו ב[[עינויים]] חשודים בפעילות קומוניסטית בתחילת המלחמה הקרה, נחשפו בסוף השבוע בעיתון הבריטי גרדיאן, לאחר שהוסתרו במשך כמעט 60 שנה.
בתמונות נראים גברים גרמנים שעונו במשך חודשים, תוך כדי הרעבה, מניעת שינה, הכאה וחשיפה לקור עז, באחד מכמה מרכזי חקירה שהקים משרד המלחמה בגרמניה לאחר מלחמת העולם השניה.
כמה מהנחקרים במרכזים הללו הוכו או הורעבו למוות. על פי חלק מהעדויות, חיילים בריטים החרימו מכשירי עינויים שונים מבתי כלא של ה[[גסטאפו]]. אולם הגרמנים שעברו את העינויים הללו לא היו נאצים, אלא חשודים בשיתוף פעולה עם ברית המועצות הקומוניסטית שנעצרו מייד עם תום המלחמה.
מרכזי החקירה המדוברים הוקמו תוך חיפוש מידע על הצבא הרוסי והמודיעין שלו, ונועדו למעצר נאצים וסוכנים של ברית המועצות. בין העצורים היו גם עשרות נשים - שעונו גם הן, וגם כמה סוכנים סובייטים, מאות חשודים בפעילות נאצית וחברים לשעבר באס.אס.
"שיטת המזכירות את מחנות הריכוז"
אתמול נשמעו בבריטניה קריאות למשרד ההגנה לקבל את מה שקרה, ולהתנצל על כך. דובר המפלגה הליברל-דמוקרטית, ניק הארווי, אמר כי "זה מאוחר מדי להטיל את האשמה על אדם זה או אחר או לקחת אחריות פוליטית, אבל עדיין לא מאוחר לקבל את שקרה במשרד ההגנה".
שרמן קרול, מהקרן הרפואית לטיפול בנפגעי עינויים, אמרה כי על הרשויות הבריטיות לא רק להתנצל אלא גם לשלם פיצויים לניצולי המרכזים הללו. "אנחנו חייבים לקבל את העובדה שבריטניה השתמשה בעינויים בזמן מלחמת העולם השנייה ומיד לאחריה", אמר.
שר ההגנה פטר את הקריאות הללו באומרו כי השאלות העולות מעובדת קיום מרכזי החקירה צריכות להיות מופנות למשרד החוץ.
מסמכים שנחשפו לאחרונה מגלים כי חברי ממשלת הלייבור דאז נקטו בכמה צעדים מרחיקי לכת על מנת להסתיר את החקירה ושיטות העינויים. באחד מהם אף כתב אחד השרים כי עליהם להסתיר "את העובדה כי אנחנו אשמים, לכאורה, בשימוש בשיטות המזכירות את מחנות הריכוז הגרמנים".
העצורים נראים כמו ניצולי מחנות ההשמדה
בעוד קיום מרכזי החקירה והעינויים בחלק מהם החל להתגלות כבר לפני ארבעה חודשים, התמונות עצמן הוסרו מדו"ח על ההתעללות בעצורים, לפני שהדו"ח שוחרר לחשיפה. הן נמסרו לדרישת הגרדיאן תחת חוק חופש המידע הבריטי, ומציגים עדות קשה מאוד: גברים מורעבים כמעט למוות ומצולקים, המזכירים מאוד את תמונות ניצולי מחנות הריכוז וההשמדה בשואה.
המסמכים עצמם שייכים, במקור, למשרד החוץ, אך התמונות הוסרו לבקשת משרד ההגנה. הן צולמו בפברואר 1947 על ידי קצין בצי המלכותי, שהיה נחוש בדעתו לחשוף את העינויים ולהביא להפסקתם. תמונות נוספות שידוע על קיומן, לאחר שצולמו על ידי אותו הקצין, נעלמו ככל הנראה ממסמכי משרד החוץ.
במקביל, מסמכים רבים על מרכזי חקירה שונים שניהל משרד המלחמה דאז בתוך לונדון עצמה בין השנים 1945-1948 עדיין חסויים. על פי עדויות רבות מספר גדול של גברים שנכלאו במרכזים הללו עבר התעללות קשה. לטענת גורמים רשמיים לא ניתן לשחרר את המסמכים מכיוון שהם "נגועים באזבסט".
מכיוון שלא נוהל מעקב אחרי העצורים, לא ידוע עדיין אם הגברים שצולמו במצב קשה כל כך החלימו מההתעללות, וכמה מתו מאוחר יותר כתוצאה ממנה. בנוסף עדיין לא ברור מתי בדיוק הופסקו העינויים בעצורים גרמנים.