האו"ם: ההתנתקות לא פגעה באיכות הסביבה

בדו"ח חדש שפורסם ע"י ועדת הסביבה של האומות המאוחדות, נקבע כי ישראל לא הותירה אחריה מפגעים תברואתיים או סביבתיים ב[[עזה]] בעקבות תוכנית ה[[התנתקות]]. בדו"ח נאמר כי "ההשפעה הסביבתית של תוכנית ההתנתקות היתה מוגבלת".

"מעבר לכמה זיהומים מקומיים ולכמה מפגעים הקשורים ב[[אסבסט]], הערכת הארגון לא מצאה ב[[מים]], ביבשה או בבניינים זיהומים המהווים סיכון משמעותי לסביבה או לבריאות הציבור".

יותר מ-1.2 מיליון טונות של חצץ נשארו ברצועה לאחר יישום ההתנתקות ועדיין לא פונו מהאזור. האחריות על נקיון האזור לאחר ביצוע ההתנתקות הוטלה על ישראל, הרשות הפלסטינית והקוורטט הבינלאומי.

אמג'ד א-שווא, ראש ארגוני הסביבה הפלסטינים ברצועת עזה, לא מסכים עם ממצאי הדו"ח. לדבריו, "כבר עברו יותר מ-6 חודשים והחצץ עדיין לא פונה, מה שגורם לפגיעה סביבתית חמורה". א-שווא הוסיף כי בעזה חוששים שהאסבסט יזהם את מקור המים התת-קרקעי של עזה.

חמיס מאהלווי ממשרד איכות הסביבה הפלסטיני הביע גם הוא דאגה ואמר כי "הסיבים של האסבסט יכולים בקלות לחדור לקרקע ולהגיע למקור המים התת קרקעי".

באל-ג'זירה דווח, כי בנוסף, העבירו הפלסטינים ביקורת על הדו"ח, בטענה כי האו"ם נכשל בכך שלא לקח בחשבון את הנזקים הנרחבים של תוכנית ההתנתקות ושל הימצאות ישראל בחלקות אלה לפני כן. גורמים פלסטיניים טוענים כי חלק מהאדמות באזור אינן מניבות כפי שהניבו בעבר.

"זה לא מפתיע כלל שהאו"ם טוען שהמים לא זוהמו ע"י היהודים שהתיישבו באזור, שכן עזה קרובה מדי לישראלים מכדי שהם ירצו לזהם את המים שלה", אומרת נאבד אבו דיה מהמרכז ההידרולוגי בעזה. "מה שקרה בחלקות החקלאיות בעזה לאחר הנסיגה זה הסיפור האמיתי".

המשרד הפלסטיני לאיכות הסביבה פירסם הודעה רשמית, בה הוא מכריז כי "הדו"ח של האו"ם אינו נותן את התמונה המלאה לגבי הנזק הסביבתי שנעשה בעזה".